Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו ואמרו אל יושב הארץ הזאת גו' אשר עין בעין נראה אתה ה' גו' (י"ד, י"ג)¹
footnotes: ¹ ויאמר משה... ושמעו מצרים ומה אשר דאגת משה רבינו ע"ה היה רק על מצרים שיאמרו מבלתי יכולת ולא דאג כל כך על עמים אחרים, יפה אמר הגאון ר' ישראל סלנטר יחיה כי על עמים אחרים לא היה חושש, כי ודאי יאמרו מה אשר אלהיהם הוציאם ממצרים באין ספק ראה בהם מעשים טובים, ומה שעשה עמהם להמיתם במדבר באין ספק העוו את דרכם ומרדו במלכם. אבל המצריים הם יודעים האמת כי גם אז לא היו ישראל משונים לטוב בעיני האלהים, כמאמר הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז רק הקב"ה ברב טובו וחסדו הוציאם ממצרים ולא פנה אל מעשיהם הרעים, כמאמר לא הביט און ביעקב (במדבר כ"ג, כ"א) לזה אמר ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו ר"ל כי כביכול בכחו הגדול עשה עמהם מה שעשה כי העלה גוי מקרב גוי, וכמאמרם ז"ל (בילקוט ואתחנן) כעובר הנשמט מרחם אמו א"כ מה זאת שעשה עמהם עתה אשר שחטם במדבר, לכן יאמרו מבלתי יכולת לגמור דבר הבטחתו וישחטם במדבר לכן ועתה יגדל נא כח ה'. ובמדרש (שיר השירים א' י"ג): הגידה לי שאהבה נפשי כו' שלמה אהיה כעוטיה על עדרי חבריך חלול שמים בדבר, בניך בצרה ועדרי חבריך ברווחה, אמר ר' יהודה בר סימון שלא יהיו העכו"ם אומרים טעת המדת הדין היה יודע שמבקש לשוחטם במדבר ושחטם במדבר, ומאמר טעת המדת הדין הוא קשה מאד, אבל נראים בזה דברי ידידי הרב מהר"א מ"צ ז"ל כי הנה מבואר בנביא ואומר אליהם (במצרים) איש שקוצי עיניו השליכו כו' וימרו בי כו' ואומר לשפוך חמתי עליהם כו' ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים ואח"כ ואוציאם מארץ מצרים ואביהם אל המדבר וכו' וימרו בי כו' ואעשה למען שמי כו'. (יחזקאל כ', ז'-י"ד) וזהו מאמר המדרש כי טענת משה רבינו ע"ה במדבר היתה כי העכו"ם יאמרו טעת המדת הדין כי אחר שאתה רוצה לכלותם על מעשים כאלה שהם עושים במדבר יאמרו למה לא עשה להם משפט זה עצמו במצרים אם לא שהיה יודע שמבקש לשחוט אותם במדבר ושחטם במדבר, ורמז ע"ז במלת וישחטם וישחטם וישחטם, והבן: ודע כי מה שאמר משה ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר, הורה במאמר ועתה לאמר כי עתה נתחדשה לו עוד מליצה יתירה על ישראל וטענה עודפת כי אז במעשה העגל לא היה לו טענה רק למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם ומה תעשה לשמך הגדול, וכעת אחר כי נתוודע לי מפיך הקדוש ענין י"ג מדות וברית כרותה שאינן חוזרות ריקם ודאי ראוי לעבור על המדה ולמחול להם, וזהו ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לי לאמר בעת צרה השלש עשרה מדות ה' ארך אפים גו':