Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואולם חי אני גו' כי כל האנשים הרואים את כבודי גו' אם יראו את הארץ גו' (י"ד כ"א-כ"ג).
דע מה שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ גם כי עשו תשובה כי אמרו הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ה' כי חטאנו, גם ה' יתברך העביר חטאתם ואמר סלחתי. אמנם דע כי כבר כתבנו (בקול יעקב ריש אסתר) על מאמר כי נטשת עמך בית יעקב גו' (ישעיה ב', ו') כי הוא יתברך עמד וימודד והעריך ערך האומה נגד ארצה המסוגלת להם כפי תכונת אישיהם, האומה האוהבת כשפים הושיבה במצרים המסוגלת לזה, האוהבת זהב הושיבה במקום אשר עפרות זהב למו עיין שם באורך. וישראל מצד מזגם וטבעם המה עם בינות והמה מסוגלים אל החכמה ודעת קדושים ואין מקום מוכשר לענין זה כארץ ישראל המסוגלת להחכים ולטהר יושביה.
ומעתה נמתיק הדברים ע"פ משל לאדם פחות הערך אשר עלה במעלה ההצלחה ונתעשר מאד, והיתה לו בת, ויבואו השדכנים והציעו לפניו ב' ענינים, אחד עם בן עשיר גדול רע מעללים נבל וחסר לב, השני עם בן הרב הגאון רק הרב לא יתן מאומה, ויבחור לעצמו את הענין השני ויאמר אל השדכן טוב תתי אותה אל בן הרב, אך לכל הפחות את זאת יעשה הרב להלביש את בנו בגדי חתונה כמשפט אב לבנים, ואל הכלה יתן נזמים ולא יותר, ויאמר הרב לא אתן מאומה ואם רצונו להתקשר עם בני יתקשר באין מוהר ומתן כל מאומה, השיב העשיר אם הדבר כן טוב לי להתקשר עם פלוני העשיר והוא ירבה לי מאד מוהר ומתן, ואוהביו ואחוזת מרעיו בשמעם את דבריו פערו פיהם עליו וידברו על לבו עד כי נתעשת ויבוא אל הרב ויאמר הנני אדוני אעשה כאשר אדוני דובר, ונעשה ההתקשרות למז"ט, אז אמר הרב נחמתי כי דברתי עמך מענין זה לא אוכל להתקשר עמך, כי תחלה חשבתי כי רוחך הטובה העירה אותך שלא להתקשר רק עם בן גדולים וטובים ואתה מוקיר רבנן, אבל אחר אשר הקשבתי ואשמע כי בעבור זוג נזמים שמת את לבך לשדך עם פלוני אלמוני רשע ובוגד, אם תשקול עתה כעפר כסף לא אעשה הדבר הזה אחר כי אינך מכיר חין ערכו של הת"ח, ולא ביקר גאונו ותפארתו, א"כ מה לי ולך.
הוא הדבר בהמרגלים כי אחר אשר הוציאו דבה ודברו חסרונות על ארץ ישראל עד כי הסכימו כלם ואמרו הלא טוב לנו שוב מצרימה ושקלו מצרים נגד ארץ ישראל וארץ מצרים משובחת יותר אצליהם א"כ כבר נשלל ונעדר מהם ההרגשה ביקר קדושת הארץ ומעלתה, ולא יבינו מנוגה אור החכמה והקדושה אשר יהל שמה, והם מה שרצו ליכנס בה היתה מגמתם רק לאכול מפריה א"כ לזה מסוגלים גם שאר ארצות, ומה נאוו בזה דבריהם ז"ל אשר זכרנו למעלה משל למלך שזימן לבנו אשה נאה ועשירה ובת טובים אמר הבן אלך ואראה אותה כו' כך הקב"ה אמר לישראל טובה הארץ ולא האמינו ואמרו נשלחה אנשים כו' אמר הקב"ה אם מעכב אני עליהם כו' אלא יראו אותה ובשבועה אם אתם נכנסים לתוכה. אשר ע"ז יתחמץ לבב אנוש איך נשבע הקב"ה על זה, הלא האדם הוא בעל בחירה ואולי יבחרו בטוב ולא יוציאו דבה רק יספרו בשבחה, אבל דע כי הנותן מתנה באין ספק הוא נותן כפי כחו כי העשיר אם יתן מתנה לאוהבו שוה כסף אחד הלא ישחק לו, וכן הגבור כאשר ימית זבוב מה זה לאיש כמוהו, וה' יתברך בתתו מתנה אלינו עם קרובו א"י אם היה בתוכה עם חלש כנשים וחגבים אין זה גבורה, לכן היו בה גבורי כח אשר מעולם, וילידי הענק והערים בצורות דלתים ובריח, ומעתה אחר אשר אמרו נשלחה אנשים נשבע הקב"ה שלא יכניס אותם לתוכה ממש על דרך חולה במעיו קרא אל ביתו רופא חכם מפורסם מאד ויבוא ויתבונן במחלהו ויאמר אליו אל תירא ידידי כבר נקראתי לפלוני אלמוני שהיה חולה כמוך ועל ידי שב לאיתנו, רק אתן לך כוס המשבר למען תפול תרדמה עליך תשכב וערבה שנתך ואז יהיה לאל ידי לעשות ולסדר רפואתך, וישאלהו החולה לאמר מה זאת תעשה לי אח"כ ויען ויאמר מה לך לדעת זאת, ויאמר א"כ אלך אל החולה אשר אמרת והוא יספר לי אשר עשית עמו, אמר לו הרופא אם אין אתה מאמין בי כי ממכותיך ארפאך נשבע אני כי תמות מחולי זה, וילך ממנו בחרי אף, וישאלוהו אנשים איך נשבעת לו כי ימות ע"י שאלתו את פלוני, השיב ואמר דעו כי פלוני החולה אחר אשר נתתי לו המשקה וירדם בקעתי בטנו והפכתי וסדרתי כל האברים הפנימים אל מקומם הנכון, לכן זה האיש אשר אינו מאמין בי וכל חפצו לדעת תחלה הלא כאשר ידע ודאי ימאן בהרפואה כי יפחד וירעד ממעשה הרפואה.
הנמשל ארץ ישראל היו שמה גבורים וענקים אשר לא ראינו כאלה ומן הנמנע היה אל כל עם ולשון להלחם עמהם רק אם ה' יתברך ילחם בעדנו בכחו הבלתי בע"ח וזאת היה ראוי להם להאמין אחר רוב הנסים והגבורות אשר ראו ביציאת מצרים ואשר עשה עמהם במדבר לכלכלם בלחם שמים, ואחר שהבטיח אותם להביאם אל ארץ טובה התחילו מסתפקים ואמרו נשלחה אנשים גו' ולא העלו על לבם יכלתו יתברך אבל חשבו לכבוש את הארץ בדרכים טבעיים כמלחמת בשר ודם, אז נשבע ה' שלא יכנסו בה כי ודאי אחר אשר יראו בעיניהם הכח והחזק אשר בהעמים והענקים, ירפו ידיהם וכמו שהיה לבסוף שאמרו אפס כי עז העם גו'.
והוא שאמרו רז"ל (סוטה ל"ה, א') אמר הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חנם לפני אני אקבע לכם בכיה לדורות ומאותה שעה נגזר על בית המקדש שיחרב ויגלו ישראל מעל אדמתן, אשר על דעתי עשה יתברך את זאת לטוב לנו כמאמר לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה (תהילים נ"א, י"ט) ומלת ונדכה צריכים באור, אבל דע כי ב' בכיות יש אחת אהובה ואחת שנואה כי העני שאין לו גם לחם רעבונו ואין כסות, בקרה בא ומתפלל, לעת ערב יעתר אל אלהיו וירצהו ויענהו, ויש עשיר רואה בחבירו שהרויח יותר ממנו וכעסתו צרתו וקנאתו והוא בא ושופך נפשו לפני ה' על רכושו כי מצער הוא, הנה הבכיה הזאת היא מגונה מאד.
וזהו לב נשבר ונדכה היינו כאשר באמת הוא נדכה ועי"כ בוכה, אז אלהים לא תבזה, לא כן בכיית העשיר המקנא, א"כ ישראל אשר בכו במדבר בעשרם וגדולתם היה בכיה של חנם ר"ל שלא יקבלו שכר על בכייתם, אבל אקבע להם בכיה לדורות שיחרב המקדש ולא תהיה הבכיה בחנם אבל יקבלו עליה שכר גדול כמשפט אל הבוכה ומתאבל על חורבנו. וזה דומה לעשיר יש לו בן יחיד ואינו רוצה לעסוק לא בתורה ולא בדרך ארץ אבל הולך ומטייל מנגן נגונים כל היום, אמר לו האב א"כ אתן אותך אל החזן ותהיה אצלו משורר ותבוא לתכלית טוב בנגינותיך, משא"כ עתה אתה מנגן בחנם וזהו אתם בכיתם בכיה של חנם כו':