Ohel Ya'akov on Torah, Shemot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם או מי ישים אלם או חרש או פקח או עוור הלא אנכי ה'.
ראוי להבין מה שהתחיל הכתוב בלשון עבר מי שם פה וסיים בלשון עתיד, או מי ישים אלם. עוד יש להתבונן במה שהוא מונה והולך או חרש או פקח כו', הלא ידוע מי שיש בידו לעשות אחת יעשה את כלם.
והנראה בזה עם מה שאמרו ז"ל במדרש: ויברח משה כו' אמר רב ינאי וכי אפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות אלא בשעה שתפסו את משה וחייבוהו להתיז את ראשו ירד מלאך מן השמים ונדמה להם בדמות משה ותפסו את המלאך וברח משה, אריב"ל נעשו כל הסנקלוטים שהיו יושבים לפני פרעה מהם אלמים מהם חרשים מהם סומים, והיה אומר לאלמים היכן משה ולא היו מדברים, לחרשים ולא היו שומעים, לסומים ולא היו רואים, זהו שאמר הקב"ה למשה מי שם פה לאדם מי שם פה לפרעה שאמר בפיו הביאו את משה לבימה להורגו, או מי ישום אלם מי שם הסגנים אלמים חרשים וסומים שלא הביאוך, ומי עשה עצמך פקח שתברח, הלא אנכי ה', שם הייתי עמך והיום אני עומד לך (פרשה א', ל"א). אשר מהראוי לחקור בדבר הנס ההוא שאירע למשה שהצילו יתברך מחרב פרעה כי יש להסתפק ולומר אם ששניהם (היינו המסירה וההצלה) היו בכוונה מכוונת מאת ה' שהתגולל עליו יתברך שיבוא ליד פרעה כדי לעשות לו הנס הזה. או יש לומר שהמסירה היתה מקרה רעה מאת המוסרים שהלשינו אותו וה' עשה עמו רק ההצלה.
והנה יש לעמוד על זה ממה שנכפל הנס היינו שמקצתן נעשו אלמים ומקצתם נעשו סומים, אשר יפלא למה הרבה יתברך כל כך בנסים ללא צורך הלא כבר יידענו לא עביד קוב"ה ניסא למגנא. אין זאת כי אם שרצונו יתברך היה לעשות הנסים ההם בעיני פרעה ובעיני עבדיו למען ידעו ויאמינו שהקב"ה הצילו ועשה עמו נסים כאלה, והתועלת בזה כדי שאם יבוא משה ויעמוד לפני פרעה אז יזכור פרעה את הנעשה לו מאז ויפחד ממנו. וז"ש במדרש: כשהיה משה יוצא מאצל פרעה היה אומר אם יבוא אצלי בן עמרם אני הורגו אני צולבו אני שורפו, וכשהיה משה נכנס מיד נעשה פרעה מטה (פרשה ט', ד').
וזה כלול בתשובתו יתברך אל משה על אמרו מי אנכי כי אלך כו', ויאמר כו', כי אהיה עמך. וזהו מי שם פה לאדם כו', כי הנה גם משה ע"ה לא היה נסתפק חס ושלום בזה שאין מעצור לה' מלעשות לו פה, אבל עם כל זה שאל ואמר שלח נא ביד תשלח למען לא יצטרך לעשות לו נסים, ועל זה השיבו יתברך הלא כבר עשיתי בעיני פרעה נסים גדולים אף עבורך, היינו ששמתי לו פה לבקש לדון אותך למיתה כדי שיעשה אלם וסומא וחרש כדי להגדיל מוראך עליו, ואם כן מוכן אתה מאותה שעה לכך. וזהו מי שם (בעבר) פה לאדם, ובא מדרשם מי נתן בפיו של פרעה כו', ומי ישים אלם כלומר כדי לעשות אלמים הלא אנכי ה' שהכינותיך מראש לגאול את ישראל וכאמרם במדרש (ש"ר ב') ומשה היה כל מקום שנאמר בו היה מתוקן לכך:
עוד יותר יתבאר הענין עם מה שאמרו ז"ל במדרש: ויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם אמר לו אם אין אתה איש דברים אל תחוש הלא אנכי בראתי כל פיות שבעולם ואני עשיתי אלם מי שחפצתי וחרש ועור ופקח לראיה ופקח לשמיעה, ואם חפצתי שתהיה איש דברים תהיה כמו כן, אלא לעשות בך נס אני חפץ בעת שתדבר שיהיו דבריך נכונים שאני אהיה עם פיך הדא הוא דכתיב ואנכי אהיה עם פיך מהו והוריתיך ר' אבוהו אמר מורה אני דברי לתוך פיך כמו חץ כמה דאת אמר או ירה יירה (פרשה ג', ט"ו) עיין שם. גם אל המאמר הזה ראוי לשים לב אם הדברים כפשוטם למה להקב"ה לומר למשה כזאת, מי הוא אשר לא ידע בכל אלה ומה חידש לו בדברים האלו. עוד ראוי להבין במה שכתב הלא אנכי בראתי כל פיות מהו הרבוי במלת כל.
ואחשוב בהבנת הענין עם מה שנקדים דבריהם ז"ל: שאלה מטרוניתא אחת את ר' שמעון בן חלפתא לכמה ימים ברא הקב"ה את העולם, אמר לה לששת ימים, אמרה לו מאותה שעה עד עכשיו מה עושה אמר לה יושב ועושה סולמות מעלה לזה ומוריד לזה (במדבר רבה פרשה כ"ב, ח'). אשר לכאורה אין טעם בהשאלה גם בהתשובה כי מה לה לשאל מאותה שעה מה הוא עושה מי הגיד לה כי הוא מוכרח לעשות דבר שתשאל עליה מה הוא עושה, ומה השיב לה ר' שמעון יושב ועושה סולמות. ולבוא אל הביאור נחקורה נא בהמקריים העוברים על פרטי האדם והשתנות ענייניהם אי מזה באו. כי יש להסתפק ולומר אשר בריאת העולם היה על דרך פרט היינו שהוא יתברך מדד לכל איש ואיש מנת חלקו וכוסו אם בדברים העצמיים מהמעלות והשלמות ואם בהמשותפים מהקניינים ודומיהם הכל כאשר לכל שקל בפלס ותכן במדה בששת ימי בראשית עד כי מאותה שעה מפי עליון לא תצא עוד הרעות והטוב אם דל ואם עשיר אם בריא ושלם ואם בעל מום הכל היה בכח בריאת מעשה בראשית, או מקום לומר כי בששת ימי המעשה נברא העולם אך על דרך כלל סוגים סוגים למחלקותיהם וחלקי השלמות אשר לכל מין יקיף את המין כלו בשוה אמנם השינויים ההוים המה מתחדשים עתה מרצון הגוזר ב"ה. והשכל ישפוט על זה ממאמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, ועל כן שבסדר הבריאה לא היה דל ולא בעל מום ולא שום חסרון. מה שאין הראוי לומר עליהם כי טוב אבל כל המקרים המה עניינים מחודשים בעתם וכמבואר בדברי רז"ל שמביאים הטפה ושואלים מה תהיה עליה עשיר או עני חכם או טפש כו', הא לך שהשינויים הן הנה חידושים הנעשו עתה איש איש למה שראוי לו.
וזהו שאלת המטרונה מאותה שעה מה הוא עושה כלומר היש לו עוד דבר לחדש גם עתה בעולמו כי אפשר לומר שכל המקרים העוברים כלם נעשו מראש בזמן הבריאה כנזכר לעיל. ועל זה השיב לה ר"ש יושב ועושה סולמות מעלה לזה ומוריר לזה שנאמר כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים פירש שכל החדושים העוברים על אישים פרטים המה נעשים כעת כפי הוראת רצונו יתברך. וההבדל בין שני החלוקות הנזכרים לעיל אם יש לחקור אחר מי שנתחדש לו מקרה ולשאול על אדותיו כמו אלם או חרש וכדומה כי אם הדבר נעשה מששת ימי בראשית אין לשאול עליו מדוע ישתנה זה מכל אישי המין, משני טעמים: אחד כי זה הוא מפלאי מעשה בראשית הנעלמים מעיני כל בשר ואין לבוא בסודם וכאמרם ז"ל כבוד אלהים הסתר דבר (משלי כ"ה, ב') זה מעשה בראשית (בראשית רבה פרשה ט', א'). השני מפאת שלא נעשה בו שום השתנות כי אם שלא נתן בו כח הדבור ונשאר אלם, או שלא נתן בו כח השמע ונשאר חרש או שלא נשפע בו מזל הפרנסה ויהי לדל. אבל אם נאמר שבששת ימי בראשית נברא הפה לכלם בשוה ופרנסה לכלם שוה אך כעת נתחדשה עליו הגזירה להוציאו מסדר הכל ולעשותו אלם הנה על כך צריך הדבר טעם לאמר מה גבר בגוברין לשנות אותו מכלל המין ולאיזה סבה הוא.
ובזה נבוא אל הענין כי הוא יתברך רצה להבינו למשה כי בכוונה עשה אותו אלם למען יהיה מקום לעשות בו נס אחר כך לעת הצורך. וז"ש המדרש הלא אנכי בראתי כל פיות שבעולם, הרצון בזה לבל יאמר ללבבו שכל השינויים המה מששת ימי בראשית, לא כן כי אם אנכי בראתי כל פיות שבעולם, כלומר בראתי את כל האדם בשוה בפה דובר וזהו - ואני עשיתי אלם למי שחפצתי, כלומר האלמים אשר אתה רואה דע לך כי אני אני הוא עשיתים כעת עבור השלם חפצי על ידם. וזהו ואם חפצתי שתהיה איש דברים היה כמו כן כלומר לא הייתי צריך לעשות אתך מאומה כי אם היית כמו כן, פירש נשאר עומד על הבחינה הראשונה שוה לכל איש אלא לעשות בך נס אני חפץ כו', וכמדובר.
וזהו גם כן כוונת הכתוב מי שם פה לאדם (בעבר) כלומר בשעת הבריאה או מי ישים אלם (בעתיד) המה המקרים המתחדשים הלא אנכי ה' כלומר אנכי חסרתי ממנו עתה מה שנתתי לו כבר ועל כן כי יש לי בזה כוונה מסותרת. וזהו ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר ובא מדרשם מורה אני דברים לתוך פיך וכנזכר לעיל: