Ohel Ya'akov on Torah, Shmini
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם (י"א, מ"ב) ובילקוט: אם אתם מטמאים בהם סופכם ונטמאתם בם.
הנראה בכוונת המאמר כי הוא על דרך שכתבנו בבאור מאמר ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה (בראשית ב', ז') כי האדם כאשר הפיח יתברך נשמת חיים באפו היה זה על דרך הנופח בכלי אשר פיו פתוח, וכל עוד אשר יפיח בו ברוח פיו יהיה נפוח, ובהתימו יצא הרוח, אשר מטעם זה אמרו כל הנשמה תהלל יה על כל נשימה ונשימה תהלל יה. ובגמרא מחיה חיים יתן לך חיים (יומא ע"א) כלומר שהוא מחיה חיים בהווה, כי הבורא יתברך משפיע החיים רגע אחר רגע. וכי תאמר א"כ מה פעל יתברך מתחלה בהרכבת האדם אחרי שהוא צריך תמיד אל השפעת החיים מאתו יתברך, הגע עצמך כי גרגיר הזרע הנתון בארץ הוא נותן אל הצומח לקבל שפעת צמיחתו ובזולת הגרגיר לא היה כח בארץ להמשיך שפע הצמיחה, כן הנשמה אשר נתן יתברך בגוף האדם היא סבה להמשיך אליו שפעת חיותו וקיומו. וזהו ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה, נעשה מוכן להיות נפש חיה (עי' למעלה פרשת משפטים על מאמר וכי ימכור איש את בתו לאמה).
ועל דרך זה בא המאמר הזה להביננו, שלא יחשוב אדם לומר מה זאת תעשה לי הנמלה הקטנה אם אכניס אותה תוך גופי, היש בה לטמאני, וגם אם יאכל האדם הרבה מהם אין בכולם כדי להזיקו. ובאמת כל בריה יש לה ממונה למעלה להמשיך לה חיותה אם טהור טהור, ואם טמא טמא, וא"כ כאשר יכניס אדם תוך גופו בריה טמאה גם כי למטה בארץ היא בריה קלה וקטנה כנמלה אבל הלא כבר נשתתף בו כח הטומאה מן בריה זאת להמשיך עליו כח מהממונה עליה להשפיע לה.
וזהו ולא תטמאו בהם מטעם - ונטמתם בם, פי' עמם מן המקום המשפיע להם ממש כמשפט האדמה אתה תתן לתוכה חטה אחת והיא מקבלת ממין הזה שפע רב: