Ohel Ya'akov on Torah, V'Zot HaBerachah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור (ל"ד, ד').
כבר כתבנו בזה דברים נכבדים למעלה סוף פרשת מסעי, ובקול יעקב (איכה ג') על מאמר השביעני במרורים הרוני לענה עיי"ש.
אך עתה נוסיף דברים בהמתקת הענין כי מאמר לזרעך אתננה מורה כי הקב"ה מלא שאלת משה רבינו ע"ה שהקב"ה בכבודו ובעצמו יוליכם ויתן להם את הארץ לא על ידי מלאך והקב"ה הבטיחו ויאמר פני ילכו והנחותי לך ויאמר אליו אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך כל העם אשר על פני האדמה. והבאור בכתובים האלה נראה על דרך דמיון כי ינצו אנשים יחדו ואיש בא לעזרת אחד מבעלי הריב במה יודע אפוא הסבה אשר הסבה את לבב האיש הזה לבוא אם אהבה עזה אשר יאהב את האיש אשר בא לעזרתו, אולי משטמה רבה אשר בלבבו על השני היא הניעה אותו לקום כאויב נגדו אבל לא מאהבת רעהו. אמנם המבחן בזה אם בבואו לעזרה לא הרים ידו להכות את השני אך ברוב אונים ואמיץ כח הציל את רעהו מיד עושקו והוסיף בידו און ועצמה והושיט לו מקל חובלים שיעשה בו כרצונו, מזה נדע כי אך תבערת אהבת רעהו תוקד בקרבו, לכן מיהר לבוא לעזרתו, אולם אם בבואו לעזרה אז פנה את עצמו אל איש ריבו, ובשצף קצף הרים עליו מטהו להכותו הכה ופצוע, מזה ידוע נדע כי רק המשטמה אשר בלבבו עליו עוררה רגשת נפשו להתקומם כאויב לו, לא לטובת רעהו ואהבתו, אמנם ההבדל בין העוזר מסבת אהבה ובין העוזר מסבת השנאה והמשטמה אשר על השני, כי העוזר מסבת אהבה בכל עת אשר יראה אוהבו יריב עם זולתו לא יבקר בין איש לאיש מי הוא איש ריבו אך עד מהרה ירוץ לעזרתו לעזור את אוהבו, לא כן העוזר מסבת משטמת מתקוממו אם יקרה לאיש הזה ריב עם איש אחר לא אויב לו אז יעמוד מנגד כגבר אין איל.
ומעתה המשך הכתובים כך הוא כי הוא יתברך אמר למשה פני ילכו היינו זעף אפו וחרונו המה ילכו אל העמים אשר אמר עליהם ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני כו', והנחותי לך ר"ל רצוני והנחותי יהיה לך לבדך. ע"ז השיב משה רבינו ע"ה ואמר הלא זה בלתי ספק אם אין פניך הולכים, ר"ל בעוד שלא תסיר כעסך מאתנו אל תעלנו מזה, כי מי יעמוד לפניך בעת אפך, אבל אף אם תסיר כעסך מעלינו ותשלח חרון אפך בעמים האלה בכל זאת עוד לא יודע אם מצאנו חן בעיניך אני ועמך ובעבור אהבתך אותנו עשית זאת, כי אולי מרשעת הגוים האלה שלחת בהם חרונך אבל נגד שארי העמים אשר לא יחרה אפך בהם ולא שנאת אותם אולי תעמוד ברחוק תעלים מאתנו בעתות היותנו בצרה, אבל במה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ואז אדע כי ונפלינו אני ועמך - מכל העם אשר על פני האדמה, היינו גם הזולת מהעמים הבלתי שנואים אצלך גם עליהם עלה נעלה נשכיל ונצליח מסבת אהבתך אותנו (ועיין עוד מה שכתבנו למעלה (סוף פרשת משפטים) ויתבשמו לך הדברים):