למען ינוח עבדך ואמתך כמוך (ה', י"ד).

הטעם בזה עיין מה שכתבנו למעלה (פרשת בא) בבאור מדרש ז"ל החודש הזה לכם ר"מ אומר לי ולכם הגאולה כו' ותהא שמחתכם שלמה אפילו מי שהוא עני כו' תמים לשמו של הקב"ה שנאמר הצור תמים פעלו. והמורם בדברינו שם כ"א ישמח העשיר ויתעדן בטובה שהשיג מאת ה' הנה בזה יאדיב נפש העני, ותהיה אנחת האביון כפולה, כי יביט העני ונכה רוח אל עצמו ואל בשרו איך הוא ריק מכל, א"כ יהיה בתענוגי העשיר ב' פעולות הפכיות משמחות אותו ומעציבות את אחרים, וזה היפך הוראת תמים שהוא כענין שמחתי ושימחתי, וזהו שתהיה שמחתכם שלמה אפילו עני שבישראל כו'. וא"כ ביום השבת אשר רצונו יתברך שינוח האדם מנוחה שלימה ותמימה, הזהיר ואמר לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך כו' ועבדך ואמתך כו' למען ינוח עבדך ואמתך כמוך. לאמר שלא תהיה כאותם אשר בעת שמחתם מייגעים עבדיהם וסוסיהם ובהמותיהם, ואם היתה המלאכה אסורה רק לעצמו הלא היה בפעולת השבת שתי קצוות, מנוחה לעצמו ויגיעה לאחרים, כי היה מעמיס מכל מלאכתו על עבדיו ובהמותיו והקב"ה הוא תמים ומעשיו תמימים.

וזהו מאמר המדרש תמים לשמו של הקב"ה שתהיה שמחתכם שלימה אפילו עני שבישראל כי כאשר השמחה היא רק לעשות נחת רוח לאביו שבשמים הלא יזכור לשמח גם את העניים, כי גם המה בנים לאבינו יתברך ואב אחד לכולנו. ועי' למעלה (פ' בהר) מה שכתבנו בבאור מאמר המדרש וכי ימוך אחיך הדא הוא דכתיב מלוה ה' חונן דל כו' (משלי י"ט, י"ז).