Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובמדרש: ר' חנינא בר פפא אמר אם בא יצרך להשחיקך דחהו בדברי תורה, אם עשית כן מעלה אני עליך כאלו בראת את השלום שנאמר יצר סמוך תצור שלום שלום כי בך בטוח (ישעיה כ"ו, ג') (בראשית רבה כ"ב, ו').
והדבר צריך טעם מה ענין להעלות עליו כי ברא את השלום.
אבל הענין יתבאר יפה כאשר נבין תחלה מאמר חז"ל הוא השטן הוא היצה"ר הוא מלאך המות (בבא בתרא ט"ז). וענין ג' התארים האלה כך הוא, כי כבר ידענו מפי חז"ל כי כל עניני עולם הזה מתנהגים ע"י ממונים והם משרתי מעלה המשפיעים ומוריקים הכחות מלמעלה למטה, עד שהחליטו ואמרו (ב"ר יו"ד) אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע מכה אותו ואומר לו גדל והיא מליצה על הורקת הכחות מלמעלה למטה ומעתה הנה תראה ותמצא בהנמצאים אשר למטה ג' דברים סותרים המעמד ומצב הטוב, הא' כחות הרעות הנמצאות בקרב האדם כי גם אם זך וישר הוא עכ"ז יש בו מעט מן הקנאה ושנאה ותחרות והם משחיתים ומכלים ההנהגה התמימה אשר בהאדם אשר עליהם התאונן האומלל ואמר אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי נקטה נפשי בחיי (איוב ט', ל"ה – י', א') ר"ל כי היה קובל ומצטער על התמזגות היצה"ר בנפש האדם אשר הסתתו רבה רעתה יתר מאד על הסתת בני אדם, כי כאשר יבוא בן אדם להסית את חבירו והוא מפתה אותו בחלק שפתיו שיסכים לדבריו לעשות את אשר אמר לו, וכאשר לא יאבה לו ולא ישמע אליו לא יצר לו מאומה כי הוא עושה כחפץ עצמו לא כחפץ המפתה. לא כן היצה"ר המפתה הנה התאוה בנפשו של אדם ונפשו אותה ויעש, אם ירצה לעמוד נגד תאותו הנה הוא כעומד נגד עצמו כאמרם ז"ל בטל רצונך מפני רצונו (אבות) וזה ענין קשה מאד, וזהו כי לא כן אנכי עמדי רצה לומר אין אני ישר עם עצמי כי מנהגי עמדי להיות מתנגד עם עצמי:
הסוג הב' מן הסותרים טוב העולם הם כל סוגי המקרים המתרגשים ומתהלכים בגופות האנשים כמו חלאים רעים ורעות רבות וצרות המזדמנות בכל החיים המהלכים תחת השמש:
השלישי קשה מכלם הוא הקטרוג העולה הוא למעלה להפריד בין ישראל לאביהם שבשמים. והנה כל אלו השלשה דברים כללו חכמינו ז"ל בהשמות אשר קראו אל היצה"ר, ומאמר הוא היצה"ר הוא כלל על כל כחות הרעות שבאדם ומה"מ הוא מאמר כולל כל המקרים הרעים שעליהם אמר המשורר ע"ה אפפוני חבלי מות כו' (תהלים קט"ז, ג') והשטן הוא המקטרג אשר למעלה. והנה אנחנו קבלנו אשר על כל דבר ודבר ממונה עליו ממונה אחד כמו שנזכר למעלה, וזה סתירה אל מה שאמרו חז"ל אין מלאך אחד עושה שתי שליחות (בראשית רבה פרשה נ', ב') ובע"כ כי כלם שלשתם תלוי זה בזה כי לולא היצה"ר לא היו נמצאים המקרים הרעים מפני שלא היה שום קטרוג למעלה כמאמר שאפו שוררי כל היום כי רבים לוחמים לי מרום (תהלים נ"ו, ג') היינו כל כחם וגבורתם של הלוחמים עלי למטה הכל בא להם מסבת כי רבים לוחמים לי למעלה, ואם היה לי למעלה שלום בגבהי מרומים היה לי גם למטה שלום כמאמר ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (משלי ט"ז, ז') כי באין כת היצה"ר אין מקום לקטרג ואז שלום על ישראל.
וזהו עצת הנביא ע"ה יצר סמוך תצור כו' כי הנה הבורא יתברך הודיע אותנו כי בידינו הוא לבחור ולהשיג החיים והטוב ולהרחיק המות והרע, וא"כ הלא ראוי אלינו להרחיק מעלינו כל המקטרגים למען נהיה שלוים ושקטים ואתה תאמר הלא המקטרגים האלה המה על השמים ואתה על הארץ ואין יד האדם שולטת שמה, וכן אם תאמר להשתדל בהצלה מן המקרים ההווים בארץ ומתהלכים בארץ הלא גם ענין זה הוא רחוק מאד כי אדם אינו שליט ברוח המקרים. אמנם נדיב נדיבות יעץ כי אין לאדם לדאוג ולהתייעץ עצות מרחוק לא בשמים ולא מעבר לים, כי אם יצר סמוך תצור שמור נא אתה את יצר לבך הקרוב וסמוך אליך אז שלום, שלום כי בך בטוח כי אז ממילא לא יגע בך רע לא מלמעלה ולא מלמטה כמאמר שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול (תהלים קי"ט, קס"ה) והוא מאמר כולל כמו אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום, וכמאמר אשמעה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו כו' אך קרוב ליראיו ישעו לשכון כבוד בארצנו (שם פ"ה, ט') היינו להשיג עוז ישועות במה שהוא בסמוך אלינו.
וזהו שאמרו אם בא יצרך להשחיקך דחהו בדברי תורה, ואם עשית כן מעלה אני עליך כאלו בראת את השלום שנאמר יצר סמוך תצור שלום שלום, הוראת הכפל לומר כי מידך תהיה זאת כי כאשר תהיה אתה שלום ביצר נפשך אז יהיה נמשך השלום על כל המקרים ההווים בעולם.
וזהו מאמר ר' מאיר גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי כו' ואז ואני אהיה עמך בכל מקום גם במקום אשר לא ישלטו שמה ידי אדם, גם מלמעלה גם מלמטה גם לקצות הארץ:
עוד נראה בכוונת מאמר ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך כו' על דרך שאמר הנביא ע"ה שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי (ישעיה ס"א, י') ובחז"ל: חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה אמר ר' אחאי מאי קרא חסד ומשפט אשירה אם חסד אתה עושה עמי אשירה, אם משפט אתה עושה עמי אשירה (ברכות ס', ב'). באור זה כי הנה מה שהצדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופם לא ח"ו מצד תאות הגוף אוהבים חפצי עוה"ז, כ"א בעבור כי עמהם ישלימו עבודת מלכם בקודש ועל ידיהם יעשו נחת רוח ליוצרם, לכן גם בבוא עליהם יסורים המועילים להדריכם בארחות יושר וישמחו גם בהם כמו בהטובות, וכשם שיברכו על הטובה בעבור טוב פעולתה לנפשם כן יברכו על הרעה בעבור טוב פעולתה לנפשם. וזהו - ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך, מאמר בכל לבבך הוא מאמר כולל כל חלוקי המעמדים והדרכים שיהיה האדם בהם כמו בכל דרכיך דעהו (משלי ג', ו') כלומר בכל חפצי לבבך ובתוך אהבתך אותם יהיה המרכז האמתי אהבת ה' יתברך, והשלמת הדברים תמצא למעלה (ריש פ' קדושים):