אתה החלות¹ להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה כו' (ג', כ"ד).

footnotes: ¹ ומפי הרב מו"ה אלקנה ז"ל בן בתו של מו"ר ז"ל על דין מה שאמרו (שמות רבה נ"ב) ר' אבהו ראה כל הטוב המתוקן לו בעוה"ב התחיל שמח ואמר כל אלין דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי כו'. כי כן הוא דרך התמימים גם כי הוא יודע בעצמו שהוא צדיק עכ"ז עשה חשבון עם נפשו כי כל צדקותיו המה רק על העבר על הטובות שכבר קבל כמאמר מי הקדימני ואשלם. וזהו ואתחנן אל ה' אין חנון אלא מתנת חנם ואף שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אינם מבקשים אלא מתנת חנם. והטעם אתה החלות ומי הקדימני ואשלם וא"כ כל הצדקות אשר עשה המה כי על העבר:

באור המאמר על דרך מה שאמר המשורר ע"ה כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך (תהלים פ"ו, י'). והרצון בזה המאמר כי יש אחד שאומרים עליו שהוא אדם גדול, ויש מתארים את אחד בשם גבור חכם עשיר, וכדומה מהתוארים אבל לתאר את אחד בשניהם לומר עליו פלוני הוא גדול גם עשיר גם חכם גם גבור, זאת לא תשמע כי בזולת הפרטים אינו גדול. משל לנייר שהוא חשוב בעיני בעליו על היותו שטר חוב על סך עצום, אבל מצד עצמות הנייר אין חשיבות בו כל מאומה, כן האדם מצד עצמותו הוא עפר ואפר רק מצד מעלות הפרטים והקנינים הטובים אשר קנה לנפשו הוא גדול. אכן אלהים יתברך גדולתו מצד עצמותו גם בזולת פעולותיו, וזהו כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך הוא המתואר בשניהם.

ועל דרך זה פי' הגאון מו"ה עזריה פיגו ז"ל מאמר ימינך ה' נאדרי בכח (שמות ט"ו, ו') במה שיש בכחו לבד גם מבלעדי יציאת הדבר אל הפועל, וזהו שהכפיל ואמר אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה והבן.

ובדרוש בארנו בזה מאמר יודוך ה' כל מעשיך וחסידיך יברכוך כו' (תהלים קמ"ה, י') על דרך שאמר במקום אחר מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך (שם צ"ב, ו'). ממש על דרך אילן גדול וגבוה מאד מאה אמה ויותר, ובעומק הקרקע ג"כ מאה אמה הלא יתחלקו בו רואיו לג' מחלקות, הבער וחסר לב ילך אצלו ולא ישתומם מאומה על המראה הנפלאה הזאת כמשפט שוטה שאינו מרגיש, כי הוא יחשוב אשר כל האילנות שוים, והאיש אשר חלק לו בחכמה מעט הוא יתיצב ויביט בו וישתומם עליו, והחכם האמתי הוא ירגיש ג"כ עומק האילן והתאבכות שרשיו ומשם חפר עוצם ההתפלאות למכביר.

כן הדבר במשיח ה' ע"ה כי הוא אמר אני מרגיש בשניהם, מה גדלו מעשיך ה' בנגלה אל העין, גם מאד עמקו מחשבותיך, וביאר ואמר איש בער לא ידע כל מאומה גם הנגלה, וכסיל הוא חכם כשירצה, כמליצתם ז"ל יודעים הם כו' אלא שיש חלב על כסלם (שבת ל"א), כי הכסיל אין רצונו לחשוב ולעיין ולחקור תכלית כל דבר אבל מה שהוא רואה בעיניו הוא מרגיש. לכן יפה אמר עליו וכסיל לא יבין את זאת, כמורה באצבע על ענין השני אשר בסוף המאמר (מאד עמקו מחשבותיך) אבל מה גדלו מעשיך ה' הלא עיניו רואות. וזהו יודוך ה' כל מעשיך ר"ל כי ההמונים בעם יודוך מהנגלה אשר רואים את מעשיך, אבל וחסידיך יברכוך, כלומר בלא אמצעות המעשים כי מכירים כבודך בעצם. ואמר כבוד מלכותך יאמרו כו' כמו שאנחנו רואים ההבדל בין המחותנים ובין הקרואים על החתונה, כי המחותנים שמחתם בעצם שזכו להכניס בניהם לחופה, והשמחה היא הגורמת כל משתה היין, לא כן הקרואים כי הם אינם שמחים רק הם צריכים לאכול תחלה למעדנים ולשתות יין ושכר או אז תתעורר בהם השמחה.

כן ממש החסידים השלמים המה ששים ושמחים עם אהבת ה' יתברך עצמה ואינם צריכים לעורר האהבה ע"י ספור הגבורות, כי האהבה והשמחה בהם בעצם יותר מן הפעולות, רק השמחה גורמת שיספרו הגבורות כי בלעדם במה ישבחוהו האם ע"ד ישב בדד וידום? וזהו - כבוד מלכותך יאמרו מצד עצם השמחה ועי"כ - וגבורתך ידברו. אמנם ברצותם ללמד לאחרים ולהודיע לבני אדם זולתם למען ידעו גם הם לאהבה את ה', בהכרח יצטרכו תחלה לסדר גבורותיו ועזוז נוראותיו ואז יתעוררו אל הדר כבוד מלכותו, וזהו ג"כ דור לדור ישבח מעשיך ואח"כ וגבורותיך יגידו, אבל אני איני כן רק תחלה הדר כבוד הודך ואח"כ ודברי נפלאותיך אשיחה, מלמעלה למטה, אבל כלל העולם צריכים לעלות בסולם החכמה מלמטה למעלה.

וזהו להודיע לבני אדם מתחלה גבורותיו ואח"כ וכבוד הדר מלכותו. וסיפר גבורה אחת כוללת מלכותך מלכות כל עולמים כו' סומך כו' כי מנימוסי המלכים לנקום במורדים ולא תועיל אליהם התשובה כי אין משפט המלך להכניע עצמו לשפלים אם היות ממשלתו ממשלה מוגבלת מוגבל במקום ומוגבל בזמן, וראוי היה להיות במכש"כ אצל חי עולמים יתברך אשר מלכותך מלכות כל עולמים אין לה גבול במקום, וממשלתך בכל דור ודור אין לה גבול גם בזמן, ועכ"ז סומך ה' לכל הנופלים והמכניעים עצמם ומשפילים רוחם בתשובה, ומאמר נופלים מוסב על אותם שנפלו כבר ברשת היצר ובמלכודתו, וזוקף לכל הכפופים מדבר מאותם שהיצר עדיין נלחם עמהם להפילם וכפף קומתם אבל עוד לא נפלו: