Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות כו' ואמרת לבנך עבדים היינו כו' עד וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות כו' (ו', כ'-כ"ח).¹
footnotes: ¹ שא עיניך וראה מ"ש בעל עולת תמיד וז"ל על מאמר וירב העם עם משה כו' מה תריבון עמדי מה תנסון את ה' וכו' ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' (שמות י"ז, ב'-ז'). אשר לפי הטעם הזה היה ראוי לקרוא אותו מריבה ומסה כי כן אמר על ריב בני ישראל ואח"כ אמר ועל נסותם את ה' ומשה עצמו אמר כן תחלה מה תריבון עמדי מה תנסון את ה' אח"כ כאשר קרא שם אל המקום הפך הסדר ויקרא שם המקום מסה ומריבה, לא מריבה ומסה הלא דבר הוא. אמנם דע כי כבר נודע ונתפרסם כי אנחנו ילודי אשה עם קוצר השגתנו אנחנו משיגים רק מלמטה למעלה, היינו מן הדברים המאוחרים נוכל להתבונן על הקודמים וזהו לחולשת השגתנו. אמנם הידיעה האמתית הוא מן הקודם אל המאוחר לא כאשר אנחנו עושים פה היום אשר אנחנו מתחילים כל עיונינו בזה העולם מן המאוחר לבוא ולהשיג מזה את הקודם, כמו שנתבאר בספר השמע ובספר המדות וכן הדבר פה כי משה רבינו ע"ה מצד ראותו ריב בני ישראל שהמה מריבים עמו לכן דן שהמה מנסים את ד', אמנם לפי המציאות הלא נסותם את ה' קדמה אל הריב כי נסותם את ה' היה סיבה אל הריב לריב עם משה, לכן כאשר קרא שם אל המקום קרא שמו מסה ומריבה לפי שבאמת כן היה במציאות כי תחלה היה המסה וע"י המסה עשו מריבה עם משה לכן ויקרא שם המקום מסה ומריבה והשלים ואמר על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה', כי לפי הידיעה האנושית היה נראה תחלה ריב בני ישראל אשר עי"ז היו מבינים שהכוונה בהם לנסות את ה' יתברך. ומעתה נבאר עוד בזה מאמר מודים אנחנו לך כו' ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו כן תחיינו ותקיימנו כו' על שאנו מודים לך כו' (מודים דרבנן). והנה ארבעה תיבות אלו אין להם באור כי למה לו לסיים על שאנו מודים לך שאין שום קשר וחבור אל המלות האלה עם דבריו הקודמים ונראים כשפת יתר. אמנם באור הדברים כך הוא כי לא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה, כי מדת בשר ודם כאשר יבוא אחד לחנות הסוחר לקנות ממנו על מלבוש ומדד ונתן בידו עשר אמות סחורה או יותר וזה נתן לו מעות אח"כ, הנה המעות הזה שהוא נותן ליד הסוחר הוא רק לתשלומין לשלם בעד הסחורה אשר קבל בחנות, לא שיקבל עוד הפעם סחורה אחר התשלומין פעם שנית זה ודאי לא יזדמן, אבל מדת הקב"ה אינו כן כי כאשר ישפיע טובה אל האדם והאדם יבוא ויתן תודה, לא יקבל יתברך את ההודאה לתשלומין על העבר לבד כי אם יתן לו עוד סחורה פעם שנית ושלישית. וזהו מאמר מודים אנחנו לך כו' ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקימתנו, כן תחיינו ותקיימנו על שאנו מודים לך, שהקב"ה לא יקבל ההודאה והעבודה לתשלומין על העבר רק יגמלנו בצדקו גם בעתיד בעבור שאנו מודים לו. וזהו ממש הענין במאמר האב אל הבן השואל מה העדות כו' כי האב יספר לבנו עבדים היינו לפרעה ויוציאנו ה' אלהינו משם כו' וכאשר ישמע הנער הדברים האלה פן יאמר ללבבו א"כ אנחנו בעלי חובות למקום ב"ה וכל עבודתנו תהיה רק לפרעון החוב על העבר. ע"ז סיים ואמר: וצדקה תהיה לנו בעתיד כי נשמור לעשות כו', לא שתהיה העבודה לתשלומין החוב שעבר רק יעשה עמנו צדקה וייטיב עמנו גם אח"כ בעתיד: ועפ"ז יתבאר לנו מאמרם ז"ל ר' אליעזר רמי כתיב ולך ה' חסד וכתיב כי אתה תשלם לאיש כמעשהו בתחלה כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ולבסוף ולך ה' חסד (ר"ה י"ז). עיין מהרש"א ורי"ף שפירשו דהכי קאמר קרא ולך ה' חסד כאשר יש אל האדם מחצה עונות ומחצה זכיות, לך ה' חסד מדידך לתת בכף הזכיות להכריע, ואימתי כי אתה באת בתחלה לשלם לאיש כמעשהו ולית ליה לאדם מדידיה שיכריעו הזכיות, עכ"ל. וזה פי' רחוק ודחוק מאד. והגאונים הניחו לי מקום להתגדר לבאר המאמר הנפלא הזה כי אחרי כל הדברים והאמת האלה אשר דברנו בזה עוד זאת ידענו ממדת טובו יתברך אשר בעבור מצוה הקב"ה מקדים השכר אל האדם טרם עשותו המצוה כאשר דרשו חז"ל מאמר מי הקדימני ואשלם (איוב מ"א, ג') מל את בנו נתתי לו תחלה בן, עשה מזוזה נתתי לו תחלה בית. וכן רמזו במאמר גומל טוב למי שישמור מצותיו ר"ל שישמור אח"כ, לא כן בעונש אמר ויעניש למי שיעבור על מצותיו היינו שעשה העבירה עתיד העונש לבוא עליו. והנה אחר הדברים והאמת האלה יש אל האדם ב' מיני שכר אחד קודם המצוה והשני לאחר המצוה, כמו שנתבאר לנו במאמר מודים כו' על שהחייתנו וקימתנו כן תקיימנו, על שאנחנו מודים לך שהקב"ה לא יקבל העבודה לתשלומין על העבר רק יגמלנו בצדקו גם בעתיד בעבור ההודאה הזאת. אמנם ההבדל בין השכר אשר קודם עשיית המצוה ובין השכר אשר אחר מעשה המצוה היא הידיעה האנושיית שאמרנו, כי השכר אשר קודם המצוה מי יודע ומי משיג אותה מה יסובב מזה, כמו מה שנזדמן יין לבנות לוט להשקות את אביהן בשביל ב' פרידות טובות העתידות, אשר בשעת מעשה מי ידע זאת ומי השיג מה שיסובב מן היין הזה, לא כן השכר אחר המצוה יש בזה ידיעה אנושית ג"כ כי עיניהם ראו פלוני עשה מצוה ועיניהם רואות השכר מצוה. ומעתה יפה דייק ר' אליעזר מאמר ולך ה' חסד כי אתם תשלם לאיש כמעשהו, ואיככה אתה קורא את הגמול בשם חסד אחר שהוא תשלומין, כאמרו כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. ע"ז אמר ר' אליעזר כי ע"כ קרא אותו בשם חסד יען כי תחלה אתה תשלם לאיש כמעשהו כי באמת הקב"ה משלם השכר תחלה כמאמר מי הקדימני ואשלם, ומה שנותן לו אחר כך אינו רק חסד לכן אמר ולך ה' חסד, וזהו ולבסוף ולך ה' חסד. ומה שהכתוב מהפך הסדר כי הכתוב אמר לפי הידיעה האנושיית אשר למטה בארץ נראה המצוה תחלה ואח"כ השכר.
עיין מה שכתבנו בבאור מקראי קודש אלו סוף פרשת בא וסוף פרשת אחרי, ובקול יעקב שיר השירים על מאמר לבבתני אחותי כלה: