Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כו' (ד', ז').
מדרש: כשהיו ישראל במצרים בשעבוד היה הקב"ה אומר קרוביהן אני שנאמר לבני ישראל עם קרובו (תהלים קמ"ח, י"ד) בשר ודם אם יש לו קרוב עני הוא עושה עצמו עיקר ואותו טפל מה הוא אומר פלוני מתקרב לי אבל הקב"ה עושה ישראל עיקר אשר לו גוי קרוב אין כתיב כאן אלא אשר לו אלהים קרובים אליו (פרשה ב', ט"ו בשינוי לשון).
ולבוא אל באור המאמר נמתיק תחלה מאמר חז"ל מרום וקדוש אשכון ואת דכא כו' חד אמר אני את דכא וחד אמר אתי דכא (סוכה ה', א').
הנראה בזה כי דעת שניהם לתת טעם על מה שהקב"ה אוהב עניים, א'. כי כן מדת האוהב צדקה וחסד להשפיע ולהתחסד עם העני יותר מן העשיר כמאמר אין הצדקה משתלמת אלא לפי החסד שבה (סוכה מ"ט) וכמאמר דלותי ולי יהושיע אע"פ שאני דלה מן המצוות לי נאה להושיע (פסחים קי"ח, ב') והטעם הב'. מה שהקב"ה אוהב עניים מפני שהמה צמודים תמיד בו יתברך ואין להם בטחון אחר כי אם כעיני עבדים אל יד אדוניהם. וזהו חד אמר אני את דכא הוא הטעם הא' שאמרנו, וחד אמר אתי דכא כלומר בעבור כי העני לבו דבוק תמיד בו יתברך.¹
footnotes: ¹ ובמדרש (ריש שלח): זולתי כלב מהו זולתי לזה אתי כו'. והדרש רחוק מאד מן הפשט בהשקפה הראשונה, אבל האמת כי המדרש לא בא לעקור פשוטו של מקרא רק לבאר ההבדל אשר בין יהושע ובין כלב, כי יהושע טובתו היתה מעזר ה' יתברך כתפלת משה רבינו ע"ה עליו יה יושיעך מעצת מרגלים והיה ה' אתו, אבל כלב היה בוחר בטובתו זולת ישועת ה'. וזהו זולתי כלב כלומר גם מבלעדי (א"כ יפה בארו ז"ל מהו זולתי כי באמת מבלעדי אלהינו הגומר עלינו לטובה אין יד האדם משגת לעשות דבר כי אלמלא הקב"ה עוזרו כו') לכן בארו ואמרו לזה אתי כי היה תמים עמי מעצת נפשו מטוב בחירתו אבל לא כן יהושע כי אני עמו לא הוא עמי:
ולבוא אל הענין נזכיר עוד מדרשם ז"ל (ריש תרומה) משל למלך שהיתה לו בת יחידה בא אחד מן המלכים ונטלה בקש ללכת לו אל ארצו וליטול את אשתו, אמר לו בתי שנתתי לך יחידית היא לפרוש הימנה איני יכול, לומר לך אל תטלה איני יכול לפי שהיא אשתך, אלא זו טובה עשה לי שכל מקום שאתה הולך קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי, כך אמר הקב"ה לישראל נתתי לכם את התורה לפרוש הימנה איני יכול לומר לכם אל תטלו איני יכול אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
והמאמר מפליא עיני הרואים ואזני השומעים, וכי מתחלה לא ידע המלך שלא יוכל לעזוב את בתו א"כ לא היה לו להשיאה לזה אשר הוא צריך ללכת לו אל ארצו אחר שאינו יכול לפרוש הימנה.
אבל דע כי כבר בא מבואר בדברי חכמינו ז"ל כי האדם כאשר נברא היה קרוב אל ה' מאד דמי לבר אלהין, וכאשר נתקלקל מזוהמת הנחש נתגרש מגן עדן והרחיקו הקב"ה, אשר קודם החטא נאמר עליו אחד באחד יגשו (איוב מ"א, ח') וכמאמרם ז"ל אני מלך בעליונים כו' ובתנאי ורוח לא יבא ביניהם. ולכן אחר שנתמזגה בקרבו רוח זרה מזוהמת הנחש אז נאמר עליו ונרגן מפריד אלוף (משלי ט"ו, כ"ח) ונמשך כח זוהמתו זאת עד מעמד הר סיני, וכאשר עמדו על הר סיני פסקה זוהמתן (שבת קמ"ו, א') והיו במעלתם קרובים אל ה' יתברך כ"כ עד אשר המובחר שבהם עלה שמים ונתגשש עם המלאכים, ועל האופן הזה ועל תנאי הזה נתנה התורה שנהיה טהורים וקרובים אל ה' כמאמר אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם אבל אחר שעשו העגל חזרו לזוהמתן ונתרחקו מאת ה'.
ומעתה המשל דומה ממש אל הנמשל כי מה שאמרו בקש ללכת לו אל ארצו רומז על חזרת ישראל לזוהמתן והתורה לא נתנה להם רק על תנאי שישארו למעלה ברום מדרגתם קרובים אל ה'. וזהו אמר לו בתי שנתתי לך יחידית היא כו', כך אמר הקב"ה לישראל נתתי לכם את התורה לפרוש הימנה ר"ל להורידה למטה ממש איני יכול, לומר לך אל תטלה ג"כ איני יכול אף שנתחלפו ונשתנו בבחינתם עכ"ז אינו יכול לחזור לקחת אותה מהם ומה לעשות, אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו, ר"ל אקרב הקדושה שלמעלה אצליהם לגבי חומר גביהם ואתן משכני בתוכם (והשלמת הדברים עי' למעלה פרשת תרומה) אשר על הענין הזה אמר משה רבינו ע"ה כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו, אבל אנחנו עם דלות מעמדנו אנחנו רחוקים מלעלות אליו יתברך רק עכ"ז היא תפארת גדולה וצפירת תפארת לישראל כי מי זכה גם לזאת ומי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו, אבל מה טוב ומה נעים היה ומה מאד יערב לנו אם זכינו להתקרב אליו כמאמר אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך כו' (תהלים ס"ה, ה') ממש על דרך אחד היה חשוב מאד בחצר המלך לימים נפל למשכב והיה המלך בא אצלו לבקרו, אמר לו אחד מן השרים אשריך שזכית בכך שהמלך הולך לביתך, אמר לו שוטה והלא טוב מזה היה לי אילו הייתי בריא והייתי אני בא אל המלך לא שאהיה חולה והמלך יבוא אלי, וזהו מאמר דוד המלך ע"ה הנ"ל אמת כי הודו על ארץ ושמים בב' המקומות כפי התחלפות מצד ישראל ובחינתם, עכ"ז הבטיח על העתיד - וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל שיהיו עם קרובו כי יתבררו ויתלבנו כמו שהיה אדם הראשון קודם החטא והיה קרוב אל ה', והענין נכבד.