וסעדו לבכם אחר תעבורו כו'.

הנה לכאורה מהראוי היה שיאמר אחר כן תעבורו. ואולי הרצון בזה כי הנה מדרך בני אדם שלא לאכול זולת לעת האוכל היינו כאשר ירעבו, גם לא יאכלו כי אם את אשר תאוה נפשם. ואם כן יש לשאול על אברהם עליו השלום שאמר ואקחה פת לחם. א'. אולי אינם רעבים. ב'. הלא לא יבצר ממנו מהעלות על דעתו אולי לא יחפצו בפת בגו זולת בשר הבריאה. אמנם הוא עליו השלום בדעת שפתו התיר הב' שאלות האלו, והוא כי ידענו שלפעמים יאכל אדם גם טרם ירעב, וגם מן הבא בידו ומה שיזדמן, והוא ממשפט הולכי ארחות בידעם הדרך שאין אכסנאות מצויות בו ימצא אוכל למו, אזי במקום שימצאו מה לאכול יאכלו גם כי איננו עת האכילה, וגם יאכלו כל מה שיתנו לפניהם כפי ההזדמנות, יען כי אחר שיפנו וילכו משם לא ימצאו מאומה, לכן יקדימו ויאכלו גם טרם ירעבו בשביל אחר כך, רצוני למען ישבעו אחר נסעם מזה.

והוא הדבר בעניננו כי אחד היה אברהם עליו השלום שהכניס אורחים לתוך ביתו ועל כן כל הולכי ארחות סרו אליו מן הדרך לאכול גם בטרם ירעבו, כי מן הוא והלאה אין עוד מאסף הבית, וזה שאמר ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו. כלומר מהצורך אליכם לסעוד אצלי על אחר עברכם מזה למען תשבעו אחר כך, ועל כן עליכם לאכול גם אם אינכם רעבים ומההזדמנות הנמצא גם לחם לבד. וזהו כי על כן עברתם על עבדכם. כלומר כן משפט כל עובר אורח לסור אצלי ולאכול אתי.¹

footnotes: ¹ והיותר נכון בעיני כי מאמר כי על כן עברתם כו' הוא רק התנצלותו של אברהם ע"ה נגד המלאכים שאמר להם וסעדו לבכם אחר תעבורו, מה שלא יאות לנדיב כמוהו לאמר כדברים האלה אל האורח: לך אכול אח"כ תלך לדרכך, כי אולי ירצה האורח ללון פה הלילה ולאכול גם בסעודת הערב ולמה אמר להם אחר תעבורו. לזה התנצל ואמר להם כי זאת אמרתי לכם בעבור כי ראיתי כי תלכו לדרככם במהירות כאותו שהוא נחפז ללכת, וכאשר הגעתם לפני ביתי לא עמדתם לסור אלי כמשפט כל עוברי דרך לסור אלי לסעוד לבבם ואתם עברתם הלאה כמשפט להנחפז בנסיעתו, לכן אומר לכם אכלו מעט ואח"כ תעבורו ולא אעצרכם, אבל מצדי אין אני מדחה אתכם ח"ו ותוכלו לשבת עמדי ככל אות נפשכם, וזהו וסעדו לבכם אחר תעבורו, ולמה אני אומר לכם אחר תעבורו כי על כן עברתם כו' בעבור שראיתי שעברתם הלאה. והבן.