Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (כ"ח, י').
נתלבטו רבים מהמפרשים בהבנת מלות הכפולות ויצא וילך ובמדרש (מובא ברש"י) מכאן שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם. ולבי אומר לי בהבדל המלות שהמה מכוונות לעומת שני סוגי ההליכות הנמצאות בבני אדם, והוא כי ההולך ממקום למקום יהיה הליכתו לאחד משני סבות אם בעבור צרכו ללכת למחוז חפצו, או להיותו מוכרח לעזוב מקומו. והנה על ההולך למחוז חפצו שהעיקר אצלו ההליכה למקום ידוע, עליו נופל מאמר וילך ולא ויצא, יען כי יציאתו היא אך טפלה אל מה שהעיקר והמוכרח אצלו היינו ללכת ולבוא למחוז ההוא, ובאותו שהליכתו היא טפלה ליציאתו והעיקר אצלו אך ההעתקה ממקומו לאיזה סבה עליו יאמר ויצא ולא וילך, שהוא יחוס אל הטפל ליציאתו כי מסבתה הוא הולך למקום שיזדמן.
והנה שני סוגי ההליכות האלה נקבצו באו יחדו באבינו יעקב עליו השלום א'. שהיה מוכרח לברוח ולצאת ממקומו מפני עשו, והשני. כי היה הצורך אליו לבוא לבית לבן לישא אשה, וכאמרם במדרש: יש שהוא הולך אצל זווגו ויש שזווגו בא אצלו, יצחק זווגו בא אצלו יעקב הלך אצל זווגו (פרשה ס"ח, ג'), ואם כן היציאה גם ההליכה שניהם היו אצלו ענינים עיקריים על כן פרט עליהם הכתוב ויצא כו' וילך חרנה.