Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה (ל"ג, ט"ז).
ראוי להעיר על מודעה הלזו מה הוראתה, מה מנו יהלוך אם לא נדע יום חזרתו של עשו אם ביום ההוא או בימים זולתו. וכדי לבוא אל הביאור נזכיר עוד מאמר אליעזר ללבן אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי (כ"ד, נ"ו) אשר גם פה יש להעיר כי אדרבא כי תשובתו היתה נכונה באם היה כבר מתעכב בדרך יותר מהשיעור הראוי להנסיעה ההיא, והם ישאלו ממנו עוד שיתאחר עמהם איזה זמן, נגד פניהם יענה ויאמר אל תאחרו אותי כי כבר התמהמהתי בדרך יותר מהראוי, אבל אחרי שהצליח ה' דרכו וכמו שכתוב ואבוא היום אל העין, ובדרש: היום יצאתי והיום באתי (ילקוט רמז ק"ט), אין מקום לתשובתו אל תאחרו אותי. ולכאורה יפלא גם כן מה ראה אליעזר לספר לפניהם כל מה שהפליא עמו ה' ולומר ואבוא היום אל העין וכמדרשם.
אמנם בהתבונן במשפט הנוסעים למחוז מגורי קרוביהם ובני משפחתם לדרוש שלומם וטובתם ולהתעלס באהבתם, הנה נמצאם חלוקים בשיעור עיכובם ומושבם עמהם, כי מהם ישבו שם ימים רבים, ומהם ימים אחדים, ויש שימעטו עוד יותר והוא אך כפי ערך זמן נסיעתם והתעכבותם בדרך, כי אותם שהדרך רב מהם על כמה פרסאות אשר נסיעה כזו לא תהיה בהם זולת לעתים מיוחדים, על כן בבואם אל אהוביהם ירבו להתעכב שמה לשבועות או לחדשים לפי ערך רוב טורח ומרחק הנסיעה, לא כן אותם שאין ביניהם אלא כאלפים אמה, או גם אחד ושתי פרסאות אשר מהנקל על האדם הלוך ונסוע הדרך הקרוב הזה באיזה שעה משעות היום, על כן ימעיטו עיכובם עמהם, כי אחר יום או יומים הנקל להם ללכת עוד הפעם.
הוא הדבר באליעזר כי שער בנפשו שישאלו ממנו להתעכב עמהם ימים ידועים כיאות לדרך הרחוק הזה, אך הוא השכיל על דרכי הרמאים אשר מטבעם להחליף דברימו עשרת מונים, על כן נתן מועצות בלבבו להקדים ולומר להם ואבוא היום אל העין, עבור לגלות על אזנם שלא ארכה לו נסיעתו, וכמו שדרשו ז"ל היום יצאתי והיום באתי, ועל כן כאשר שאלו אותו תשב הנערה אתנו כו' אמר אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי, כלומר בל תדמו בנפשכם כי התמהמהתי בנסיעתי כי ירט הדרך לנגדי כי היום יצאתי כו' ואחר שלא התמהמהתי בדרך כי אם ערך יום אחד די גם פה בלינה אחת (ובזה יצדק מלת דרכי, ולא אמר וה' הצליח בדרכי, שהיה מורה על ענינים זולתיים ולא על קפיצת הדרך, והוא גם כן שאמר תחילה בתפלתו אל ה' אם ישך נא מצליח דרכי כו').
ובזה נבוא אל הענין כי הנה עם כל הנסים הנפלאים שעשה יתברך ליעקב עד שהפך לו אויב לאוהב וכמו שכתוב ויפול על צואריו וישקהו, הלא יהיה עוד מקום לבעל דבר לחלוק ולומר כי עשו לא העלה על רוחו ללחום עם יעקב, אדרבא לאשר לא ראה אותו ימים כבירים ועתה שמע כי הולך הוא וכי הצליחו ה' לקח אחוזת מרעיו ארבע מאות איש והלך לקראתו לשוש אתו כמשפט האחים, אי על זאת הודיעה אותנו התורה הקדושה את העצור בעומק זדון לבו הרע, לאמר וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה, כי מזה יבחן ענין הליכת עשו, כי לו היה דרכו ונסיעתו על דרך שלום וריעות הלא לא יבצר ממנו להתעכב אתו זמן מה להתעלס עמו על כל פנים ימים או עשור, כי על הכוונה הזו היה נוסע כל הדרך הרחוק הזה. וזהו וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה, כלומר ומזה יתברר כי גם בלכתו לקראתו לא שב אפו ממנו והיתה ידו נטויה לעשות אתו רעה, אך לא נתנו אלקים להרע עמדו, ואחרי כי הפריע ה' עצתו חלץ את עצמו חושים ושב ביום ההוא לדרכו שעירה.