Ohel Ya'akov on Torah, Yitro
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם כו', עתה ידעתי כי גדול ה', גמרא: תנא משום ר' פפיס גנאי הוא למשה ולשישים רבוא שלא אמרו ברוך עד שפתח יתרו ואמר ברוך ה' (סנהדרין צ"ד, א').
והדבר פלאי הכי נעלם ממשה רבינו ע"ה מה שנתגלה ליתרו? אתמהא!
והנראה בבאור הענין עם דבריהם ז"ל במדרש ר' לוי פתח אמרתי להוללים אל תהולו ולרשעים אל תרימו קרן (תהילים ע"ה, ה') אמר להם הקב"ה לרשעים הצדיקים לא שמחו בעולמי, ואתם מבקשים לשמוח כו', עד שמח ישראל בעושיו אינו אומר אלא ישמח, עתידים הם לשמוח במעשיו של הקב"ה לעתיד לבוא כביכול הקב"ה לא שמח בעולמו. שמח ה' במעשיו אינו אומר אלא ישמח עתיד הקב"ה לשמוח במעשיהם של צדיקים לעתיד לבוא (ויקרא רבא פרשה כ', ב'). אשר לכאורה הדברים תמוהים וכי בעבור שהצדיקים לא שמחו עדיין בעולם יקלל הרשעים שמבקשים לשמוח אשר לדעתם גם הצדיקים ראויים לשמוח. אבל הכלל בזה הוא, כי כמו שהיו כל מעשי שמים וארץ תלויים ועומדים עד שקבלו ישראל את התורה כמאמר רז"ל (שבת פ"ח) נמוגים ארץ וכל יושביה אנכי תכנתי עמודיה סלה בשביל אנכי כיון שקבלו ישראל את התורה נתבסס העולם כן העולם הבא וכל טובותיו תלויים עד שתתקיים התורה בשלמות וכל הרשעה כליל תחלוף כי כל עוד שיש רשעים בעולם אין הבטחה גם לצדיקים פן יגרום החטא וכמו שזכרו ז"ל (ברכות ד') ביעקב ודוד שהיו מתפחדים פן יגרום החטא (וכמו שיתבאר אם ירצה ה' באורך בפרשת פנחס).
והוא הטעם בפחד ורעד הצדיקים שלא יערבו אל לבם לשוש בעבודתם ולשמוח בצדקתם יען כי עוד הם במקום שהוא עלול למוט ממדרגתם על ידי עמל הרשעים וכמאמר החכם וחוטא אחד יאבד טובה הרבה (קהלת ט', י"ח) וזהו ארורים הרשעים, הצדיקים לא שמחו בעולמי ואתם מבקשים לשמוח.
והוא ממש כאחד העומד באיזה סכנה וכל בני משפחתו בוכים ומתאבלים מפחד הסכנה אשר עליו וכאשר יתוודע לבני אדם כי האיש המסתכן הוא בעצמו יושב בביתו בשמחה בגיל ורנן, הלא יקבוהו ויאוררוהו לאמר הלא בני משפחתך שיש להם לשוש בשלותם, ועם כל זה גררו עצמן באבל מסבת סכנתך ואתה בעצמך תטיב לבך בשמחה. וזהו ארורים הרשעים (המסתכנים בעצמם) שמבקשים לשמוח בעולם, הלא הצדיקים המלאים כל טוב לא שמחו בעולמם מדאגת מפלת הרשעים והם בעצמם שמחים.
וזהו צחות דבריהם ז"ל שמח ישראל בעושיו אינו אומר אלא ישמח, עתידים הם לשמוח במעשיו של הקב"ה לעתיד לבוא, יען כי כל עוד שהרשעים בעולם אין מעשי ה' וטובותיו המיועדות בטוחים אצליהם להיותם עלולים להפסד ולהאבד על ידי החוטאים.
וזהו יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' כלומר הנה אז כל נפש תברך על הטובות השמורות למענם כי לא יהיו נכזבות עוד לעולם, וזהו גם כן כביכול הקב"ה לא שמח בעולמו שנאמר ישמח ה' במעשיו שמח אינו אומר כו', עתיד הקב"ה לשמוח במעשיהם של צדיקים לעתיד לבוא, והוא גם כן מטעם הזה כי כל עוד היות מעשי הצדיקים באחריות שיש לדאוג בהם פן יגרום החטא כביכול אין שמחה ושחוק לפניו יתברך, וזהו יהי כבוד ה' לעולם רצה לומר אחרי כי יתאמת שיהיה כבוד ה' לעולם, באין חלוף כלל היינו בשיתמו חטאים מן הארץ אז ישמח ה' במעשיו:
ומעתה מה נמרצו דברי המאמר שלפנינו גנאי הוא למשה ושישים רבוא שלא אמרו ברוך עד שפתח יתרו ואמר ברוך ה' כו', והוא על פי דמיון ב' שעשו שידוכים בינים על ידי שדכן אחד ויהי בסעודת התנאים והנה השדכן מפליג לשמוח ולרנן יתר על המחותנים, ועילת הדבר הוא כי המחותנים עודנה אין שמחתם שלימה עד אשר יראו גמר הענין, מה שלא יתוודע להם כי אם אחר זמן רב כשיראו טוב תכליתם וכי טוב הדבר וכשר לפני הזוג, לא כמוהם השדכן כי שמחתו שלימה מיד אחרי התקשרות הצדדים בקחתו כסף משקלו מוהר השדכנות.
הוא הדבר במשה וישראל כי האמנם כבר השיגו מאתו יתברך טובות רבות ונוראות בנסי מצרים, ועל הים וזולתם, והעולה על כלם מתן התורה הקדושה, עם כל זה עודנה לא היה בידם לומר ברוך ה' על המשא ומתן הגדול הזה עד אשר יראו תכלית כל דבר לעתיד בגמר כל המעשים וכל העסקים על השלימות, לא כן יתרו שקבל טובתו לעצמו מיד במה שנתגייר ונעשה יהודי כי על כל פנים הנה מסחרו טוב באין ספק שנתוודע לו לברור האמת מן השקר, וזהו ויאמר יתרו ברוך ה' כו', והטעם - עתה ידעתי כי גדול ה', כלומר הרבה הרויח במה שקנה עתה הידיעה הנכונה מה שלא ידע מקודם. וזהו דברי הילקוט גנאי הוא למשה כו', שלא אמרו ברוך רצה לומר שלא יכלו לומר ברוך על כי אין טובתם ודאית עד לעתיד במהרה. מה שאין כן יתרו וכנזכר לעיל: