Ohev Ger, Additions, On Syriac Grammar, Letter Ayin
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עַד מָא לְאֵימַת, עד מתי עצל תשכב, עד מא לאימת אנת דמיך אנת עטלא, היא מליצה סורית, ענינה עד מתי, וכן כל עד יתורגם בסורי על הרוב עַדמָא במלה אחת, ומלת אימת נכתבת בסורי באות יתרה בסוף תבה, כאשר הזכרתי כבר. עוד תדע כי הכפל הכנוי, אנת דמיך אנת, הוא מצוי הרבה בסורי.
עֵהַד, ה' זכרנו יברך, תרגום סורי, מָריָא עַהדַן ובַרכַן, השרש הזה לא מצאתיו בתרגומים, והביאותיו הנה, מפני שעל ידו אני מפרש לשון הֵעִיד, שענינו לדעתי הזכרה והזהרה, ועל הדרך הזה אני למד מניין להתראה מן התורה, עיין ב"הע תקפ"ז (194).
עֲטַר והר סיני עשן כלו, תרגום ירושלמי, עטר כליה, הוא שרש ידוע בל' סורי, ענינו עליית העשן, דם ואש ותמרות עשן תרגום סורי דּמָא ונוּרָא ועֶטרָא דעֵנָנָא.
עְידָא או עִאדָא בל' סורי חג, ומזה בתרגום ליום הכסא יבא ביתו, ליומא דעידא, ולא הביאו המתרגמן. והמקרא הזה הואיל ובא לידנו, אומר בו דעתי. אחשוב שנקרא יום הכסא, היום שהיו מתקבצים בו להמנות לחברה לאכילת הפסח, כי אין ספק כי יום או יומים קודם הפסח היו נמנים עליו מי ומי האוכלים; ונקרא היום ההוא יום הכסא על שם תכסו על השה. וכן תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו, אחשוב כי תחלת הפסוק על ר"ח ניסן, ויאמר שיתקעו בו משום חביבות החדש ההוא, שהוא ראשון לחדשי השנה (והיא תקיעת רשות, לא תקיעת מצוה), וכן יתקעו ג"כ בכסה ליום חגנו, ביום הכסה, שנמנים בו לצורך אכילת החג. וזכר ליום הכסא הזה אחשוב שהוא מה שאנו קוראים שבת הגדול.
עֲמַר ידוע בסורי, עצינו ישיבה, תמצאהו בבן סירא (י"ד כ"ז וט"ז ט'), ומזה בתרגום, כי ישרים ישכנו ארץ, מטול דתריצי עמרין בארעא, וצוה צדיקים יברך, ומעמרהון דצדיקי יברך, מאשת מדינים ובית חבר, מן דלמעמר עם אתתא תינרניתא, והיא בהיכלי מלך, ועמרא בביתא דמלכי, ורובם בדל"ת בספרים, והוא שבוש, והמתרגמן לא זכר מזה דבר.
עֲצַה או עשק את עמיתו, תרגום ירושלמי או עצה ית חבריה, הביאו המתרגמן, ורצה לפרשו מלשון עוצה עיניו, ואינו כן, אבל הוא ל' סורי ממש, עַצָא ענינו עשק ואנס.
עַקֵּב לבאים לחקור ממסך, ואזלין ומעקבין בית מזיגא, הוא ידוע בל' סורי, ענינו ענין חקירה, ותמצאהו בבן סירא (ג' י"ח וי"א ח'), והמתרגמן לא הביאו.
עֲקַד ויקדו וישתחוו, תרגום ירושלמי ועקדו וסגידו, דע כי בל' סורי אומרים להוראת הכריעה קעַד, מעתה אפשר שגם בתרגום ירושלמי הנוסח הנכון וקעדו, או אפשרשזה וזה נוהג בל' ארמית, כמו כשב וכבש, או שבלשון ירושלמי אומרים כן ובלשון סורי כן; וכיוצא בזה מצאתי מלת צוּר וסֱלַע בתרגום טִנָרָא ובל' סורי טַרָנָא.
עֵתָא, ולזות שפתים הרחק ממך, ועתא דשפותא ארחק מנך, ותוחלת אונים אבדה, וסבריהון דאלין דעבדין עאתא ייבד, מרע מקשיב על שפת און, גברא בישא ציית לספותא דעאתא, העי"ן צריכה להנקד בצירי, והיא מלה ידועה בסורי, ענינה חמס ועול.