Ohev Ger, Part I; Thirty Two Paths of Wisdom
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
העקר הגדול שהכל תלוי בו בהבנת טעמי אנקלוס ע"ה בתרגומו, הוא דבר נכון וקיים בעצמו, לא ימוט לעולם, ועם כל זה אולי לא היה עדיין אדם שיתבונן בו וישיבהו אל לבו, וגם רבים מן הקוראים במאמרי זה ישרקו ויחרקו שן עליו, כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד; על כן בשפה רפה ובכובד ראש, לאהבת האמתה יקרה מכל, ולכבוד הגר הצדיק אשר נסתרה דרכו במשך הדורות, אגלה אותו ואומר: התרגום לא נעשה בעבור החכמים, אבל בעבור ההדיוטות. -
עקר כוונת אנקלוס בתרגומו להסיר כל מכשול מלפני המון העם ומלפני הגרים, למען תהיה שמיעת הקריאה בתורה לתועלת להם ולא לנזק חלילה ולבלתי ימצאו קלי הדעת בתורה הקדושה דבר אשר יהיה להם לזרא ולא יתישב על דעתם הקלה, ויגרום להם מכשול עון באיזה צד שיהיה, או שיגרום להקל כבוד התורה בעיניהם ויניח לאנשי לצון מקום חלילה ללעוג עליה; וגם בעבור הנכרים, לבלתי תתרחק נפשם, אם ישא לבם אותם לבוא לחסות תחת כנפי השכינה; ועם זה גם כן לבלתי תהיה האומה ללעג וקלס בעיני העמים, אם ימצאו בתורתנו ובספור קורות אבותינו דברים אשר לא לכבוד והדר יהיו בעיניהם: זה עקר כוונת אנקלוס בתרגומו.
ועל הכוונה הזאת היה כל מה שנטה במקומות מעל לשון הכתוב, ועשה זה על ארבעה דרכים: א שנוי הלשון עם שמירת הענין: ב שנוי הלשון עם שנוי הענין. ג תוספת לשון עם שמירת הענין: ד תוספת לשון עם שנוי הענין: אלא ארבעה אבות ומסתעפים לתולדות, והתולדות לתולדות, ובכללן אתה מוצא שלשים ושתים נתיבות חכמה, אשר על פיהם נטה אנקלוס בתרגומו מעל לשון המקרא, ואבארם אחד אחד, בעזרת המלמד לאדם דעת.
הנתיב הראשון שנויי הלשון מפני התחלף אופני הדבור בין לשון עברית ללשון ארמית, כגון יהי מאורות יהון נהורין, העברי אומר יהי בלשון יחיד אע"פ שהשם שאחריו לשון רבים, וכן לא יעשה בלשון ארמית, והוכרח המתרגם לומר יהון. וכן כי שמעת לקול אשתך ארי קבילת, העברי משמש בשרש שמע בענין קבלת דברי אחרים, ואין כן דרך לשון ארמית. וכן שבעה שבעה איש ואשתו דכר ונוקבא, הארמי לא ישמש בלשון איש ואשתו במיני בעלי חיים, בלתי באדם לבדו. וכן ויקח אברם את שרי אשתו ודבר, כי העברי ישמש בלשון לקיחה בדרך השאלה גם באדם, אע"פ שאין לקיחתו אלא בדברים, והארמי ישמש בענין זה בשרש דבר. וכן וינגע ה' את פרעה נגעים ואייתי ה' על פרעה מכתשין, כי הארמי לא יבנה פעל מן השם הזה כאשר יעשה העברי. וכן קונה שמים וארץ דקניניה שמיא וארעא, כי העברי יאמר קונה על כל מי שהדבר תחת רשותו לעשות בו כחפצו, גם על מי שלא קנהו מיד אחרים, ואין כן בלשון ארמית. וכן התהלך לפני והיה תמים פלח קדמי, כי אין מליצת העברי נוהגת בלשון ארמית, ולא יבינוה השומעים. וכן הנוגע באיש הזה דינזק, וכן ביד רמה בריש גלי, וכן הנני ממטיר לכם לחם מן השמים הא אנא מחית לכון, כי הארמי לא ישמש בלשון המטרה חוץ מענין המטר עצמו. וכן אשה כי תזריע ארי תעדי שענינו כי תהר, כי אין לשון הזרעה נוהג בלשון ארמית. וכן ומה הארץ השמנה היא אם רזה העתירא היא אם מסכינא, כי העברי יקרא לארץ בדרך השאלה שמנה ורזה, ולא כן ידובר בארמית. וכן נתונים. נתונים מסירין יהיבין, שאם היה אומר יהיבין יהיבין לא היה לו הבנה בארמי. וכן מעשה רוקם עובד ציור, מעשה רוקח עובד בוסמנו, העברי מזכיר שם האומן, והארמי שם האומנות. וכאלה רבים על פני כל התרגום.