הנתיב השלשה ועשרים תוספת לשון עם שמירת הענין, לכבוד התורה, להסיר כל לשון של משל ומליצה, להקל הבנתה על ההמון. ושמתי את זרעך כעפר הארץ סגיאין כעפרא דארעא, וכן והיה זרעך כעפר הארץ סגיאין כעפרא דארעא, וכן מי מנה עפר יעקב מאן יכול לממני דעדקיא דבית יעקב דאמיר עליהון יסגון כעפרא דארעא, וכן קטנתי מכל החסדים זעירן זכוותי, העברי הוא משל ומליצה, כי החסדים לא יקטינו המקבל אותם, והמתרגם ביאר המכוון. וכן ויצא לבם ונפק מדע לבהון. וכן וידגו לרוב וכנוני ימא יסגון בגו בני אנשא על ארעא, כי פעל וידגו הוא מליצה לקוחה מן הדגים. וכן ובעצים ובאבנים ובמני אעא ובמני אבנא. וכן תשלח חרונך יאכלמו כקש שיצינון כנורא לקשא, כי חרון בעברי שם נגזר מפעל חרה הנאמר על פעולת האש, וע"כ לא יצטרך העברי לומר אחריו יאכלמו כאכול אש את הקש, אבל באמרך בארמי שלחת רוגזך, אין בכח מלת רוגז להורות על האש, וצריך להזכירו בפירוש. וכן אם זרחה השמש עליו דמים לו אם עינא דסהדיא נפלת עלוהי, פירש אמתת הענין, כי זריחת השמש מליצה נאמרת על הדבר הנעשה לעיני רואים, כמו לעיני השמש הזאת, והתורה אמרה שהגנב הנמצא במחתרת בלילה או במקום נסתר מאדם, רשאי בעל הבית להתקומם נגדו וגם להרגו למען הציל את שלו מידו, מאחר שאינו מוצא עדים שיראוהו ויבאו לבית דין ויעידו, אבל אם זרחה השמש עליו, כלומר שהוא במקום ובזמן שעין בני אדם שולטת בו לראותו, אז דמים לו, כי די לבעל הבית שיעמיד עליו עדים שיבאו לבית דין ויעידו שראו שגנב, והשופטים יוציאו את בלעו מפיו, כי לכך נוסדו בתי דינים, ואין ליחיד לעשות משפטו בידיו בזולת הכרח עצום. זה הוא עומק פשט המקרא הזה, ומה שדרשו בו חכמים אם ברור לך הדבר כשמש וכו' כמו שהביאו דפ"י, אסמכתא הוא ומשפט אמת הוא, אבל איננו פשט הכתוב. והמפרשים לא ירדו לסוף דעתו של אנקלוס, וחשבו שהלך בדרך מרחוק.

וכן וחרב לא תעבור בארצכם ודקטלין בחרבא, העברי הוא דרך מליצה (methonimice) והמתרגם פירש המכוון. וכן ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה ואתן ית שמיא דעלויכון תקיפין כפרזלא מלאחתא מטרא וארעא דתחותיכון חסינא כנחשא מלמעבד פירין, פירש ענין המשל. וכן כי לחמנו הם ארי בידנא מסירין אנון. וכן ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם בתר הרהור לבכון ובתר חיזו עיניכון. וכן אתם המתם את עם ה' אתון גרמתון דמית עמא דה'. וכן אני חלקך ונחלתך מתנן די יהבית לך אנין חולקך ואחסנתך. וכן להבה מקרית סיחון עבדי קרבא כשלהוביתא. וכן ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה דהוא אמר ועביד וכל מימריה מתקיים, הסיר התמיהה ובירר הענין. וכן יאכל גוים צריו ועצמותיהם יגרם וחציו ימחץ ייכלון בני ישראל נכסי עממיא סנאיהון ובבזת מלכיהון יתפנקון וארעתהון יחסנון. וכן לשכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם לסיען נטלן זין לקבליכון ולמשריין מקפנכון. וכן ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם ותפלחון תמן לעממיא פלחי טעוותא עובד ידי אנשא, העברי דרך מליצה (allegorice) והמתרגם פירש הכוונה. וכן כי האדם עץ השדה ארי לא כאנשא אילן חקלא, פירש הה"א ה"א התימה, וענינה לשלילה, והוסיף השלילה בתרגומו לברר הענין. וכן כי נפש הוא חובל ארי בהון מתעבד מזון לכל נפש. וכן ומל ה' אלהיך את לבבך ויעדי ה' אלהיך ית טפשות לבך. וכן שחת לו לא חבילו להון לא ליה, העברי דרך שאלה ותשובה, והמתרגם בירר הענין. וכן עם חמת זוחלי עפר עם חמת תניניא דזחלין בעפרא, העברי דרך מליצה, שהזכיר התאר והשמיט שם העצם, והמתרגם פירשו.