Ohev Ger, Part I; Thirty Two Paths of Wisdom
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הנתיב השלשים תוספת לשון עם שנוי הענין, בעבור כבוד התורה, להסיר כל לשון של משל ומליצה. ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים לא ירים גבר ית ידיה למיחד זין וית רגליה למרכב על סוסיא, העברי הוא משל, והמתרגם ביאר המכוון, אפס קצהו ביאר וכלו לא ביאר, כי עצום מאד כח המשל העברי מכח המליצה שבארמי; וזה היה לו מפני שלא רצה לנטות יותר מדי מעל לשון הכתוב, כי היה צריך להחליף המליצה כלה, ולהניח את ידו ואת רגלו בלא תרגום כל עקר, כגון שיאמר ובר מן מימרך לא יהי עביד שולטן רב או זעיר בכל ארעא דמצרים, וזה לא הותר לו, לבלתי יתמהו השומעים, אם ישמעו מפי הקורא את ידו ואת רגלו, ויבינו ענין המלות האלה, ולא ישמעו אותן אחר כן מפי המתרגם. כי זה אמנם כלל גדול בתרגום אנקלוס, כי בכל יכלתו ברח מהניח מלה או מלות בלא תרגום, לבלתי יתמה ההמון השומע, והוא בוחר לדחוק מלות העברי לתרגמן שלא כמשמען, ונגד משפטי הלשון, מלהניח מלות הכתוב בלא תרגום, ולתת אחרות תחתיהן. הלא תראה וברצונם עקרו שור שתרגם תרעו שור סנאה, כלומר הרסו חומות האויב. הנה מפני שמצא מליצת עקירת הבהמות מליצה לא נכבדת בעיני ההמון, רצה להחליף הלשון, ובחר במליצת הריסת החומה, מפני שהחומה נקראתבארמי, וגם בעברי שור, ויוכל ההמון להתפתות ולחשוב כי זו כוונת הכתוב. והרמב"ן כתב,,ואמר אנקלוס כי טעם שור כמו שור בשורק, מן בנות צעדה עלי שור" והנה אנקלוס לא אמר זה, אבל תרגם לאזן ההמון כפי מה שהיא יכולה לשמוע. וכן עשה באוסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו, שתרגם עירה קרתיה, ותרגם בני יבנון, ואתונו היכליה (עיין רש"י), לא שחשב כי זה ענין המלות ההנה, רק התחכם לעשות תרגומו באופן שיוכל ההמון הנמהר לחשוב כי זה הוא פירוש המלות, ולא יהרהרו אחרי המתרגם. וכן תועפות ראם לו תוקפא ורומא דיליה, אמר רומא שהוא לשון נופל על לשון ראם. - וכן למען ספות הרוה את הצמאה בדיל לאוספא ליה חטאי שלותא על זדנותא, הסיר המשל הסתום והחתום. וכן ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור ויהב להון בזת שליטי קרוין ונכסי יתבין כרכין תקיפין. סלק המשל, וביאר חלק מהנמשל. וכן בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו רבא דבנוהי זיוא ליה וגבורן דאתעבידא ליה מן קדם דתוקפא ורומא דיליה, החליף הענין וסלק המשל. וכן יזנק מן הבשן ארעיה שתיא מן נחליא דנגדין מן מתנן, וגם בפסוק הזה התחכם אנקלוס לשמור מלת הבשן (שתרגומה מתנן) אע"פ שהחליף הענין לסלק המשל, וכל זה בעבור ההמון.