Ohev Ger, Part II, Variants in Targum Onkelos
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, גרסת רש"י ואחריו ש"ח ג"ת וח"ג וכל דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אבל בס' מא"ד יא"ר לסבונא יוני קוסטנטינא סביוניטה ואניורשא אין בהם מלת דאנשא, ונראה שהמעתיקים הוסיפוה בעבור שמצאוה בפ' בהעלותך, ששם כתוב לנפש אדם. עוד תדע כי רש"י מפרש מלת לטמי לשון עצמות, ועם כל זה בקצת דפוסים קדומים כתוב לטמא באל"ף, מלבד כי דעתו ז"ל רחוקה ודחוקה מאד בזה, כי לא מצאנו לאנקלוס שיתרגם עצם בלשון טימי, אלא גרמא בכל מקום, מלבד כי למה לו לאנקלוס ליחד העצמות מכל שאר חלקי הגוף? והנכון שאין המלה זזה מענין טומאה, והשתמש בה אונקלוס (אע"פ שאינה לשון ארמית) להיותה מלה שגורה ומובנת להמון, אולי היתה מליצת טמא נפשא מובנת לעם בענין טומאת מת.