פרשת וירא אם נא מצאתי חן בעיניך קדמך (לסבונא, יוני, קוסטנטינא, אנוירשא, ג"ת וח"ג), בעינך (יא"ר, רע"ח, ש"ח וסביוניטה), ובעל ס' יא"ר כתב כי יש בו מסורת, ולא הביא לשונם ודע כי דרך אנקלוס בלשון מציאת חן בעיני אחרים, כאשר יהיה הדבר מוסב לבשר ודם יתרגם בעינך, וכאשר יהיה הלשון עם האל ית' יאמר קדמך דרך כבוד, והנה בפסוק שלפנינו נחלקו מעתיקי התרגום כמחלוקת החכמים והמפרשים ז"ל, אם השם הנזכר בו הוא קדש או חול ואני לא אכניס ראשי במחלוקת הזאת, רק זאת אומר שאם היה שאנקלוס תרגם קדמך דרך קדש, לא היה אומר אחר זה לא כען תעיבר מעל עבדך, שהוא דרך חול, אבל היה אומר לא כען יעבר יקרך, או יסתלק יקרך מעל עבדך. ואם תאמר: ואם חשב אנקלוס כי השם חול, איך תרגמו קדש, ואמר י"י, ולא אמר רבוני? - אשיבך, כי סוף הפסוק מעיד על תחלתו, ועל הסופרים תלונותיך ולא על אנקלוס, כי הוא בדרך הפרט הלך, וכפירוש רשב"ם ורמב"מן, וכלשון ראשון של רש"י - ובעל ס' יא"ר נדחק לפרש כי אנקלוס חילק הפסוק לשני מאמרים, ואמר וז"ל: סרס המקרא ודרשהו, כי אל נא תעבור היה לו לכתוב אחר השם, ואח"כ אם נא מצאתי חן בעיניך יקח נא מעט מים, ומלת ויאמר עולה לשתים וכו' עכ"ל. ואני תמיה, איך לא ראה כי לשון לא כען תעיבר אי אפשר שיהיה כלפי המקום.