Ohr Sameach on Mishneh Torah, Agents and Partners Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
פירוש דכמו דכתב בהלכות טוען פרק א' אין משביעין אותו על טענה כו' על שתי טענות קלה וחמורה משביעין אותו על החמורה כו' לכן אין יכול להשביעו שבועה חמורה בנקיטת חפץ על השותפות והיסת על הטענה רק בתורת גלגול, ואם אין רצונו שישבע שבועת השותפין דחושש שמא חבירו ישביענו ג"כ על השותפות או מטעם אחר לכן יפטרנו משבועת השותפין ואז ישביענו היסת על הטענה שטוען בה בודאי, אבל צ"ע אמאי לא יגלגל עליו לישבע היסת גם על השותפות שלא גזל כלום כל ימי השותפות וכמו בהלכה ג', ויש ליישב ואכמ"ל:
נ"ב שו"ת הרי"ף סימן ע"ז יעו"ש:
פירוש שהמנה המונח בחזקת שניהם וכל אחד נוטל מחצה ואינו נוטל בשבועה רק ממה שהוא ת"י, וזה לשיטת רבינו דבאיכא עדים הפחת לשניהם והיה צריך לשלם שמעון חמשים, אבל לשיטת ראב"ד דההפסד הוא לכל אחד לפי מעותיו ולשמעון ההפסד שליש ולראובן הפסד שני חלקים, א"כ על ההפסד שטוען ראובן חמש מאות דינרים מגיע משמעון פחת מאה וששים ושבעה פחות שליש, א"כ מהמנה שתחת שמעון מודה ראובן ששלשים ושליש הוי של שמעון רק שטוען ראובן על המותר, נמצא דהמסופק אם היה פחת כן ושייך להשותפות הוי על סך ששים ושש וזה הוי בחזקת שותפות ונאמן ליטול מחצה מזה בשבועה ונותן לראובן ל"ג ושליש דדמי לזה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי דעל הממון שטוען הוי בחזקת שניהם ונאמן ליטול מחצה ודוק: