שכח לברך ברכת המזון כו'. נראה מדבריו אף ע"ג דכל ז' מינים טעונין ברכה במקומן לשיטתו, זה דוקא לכתחילה בעי לברך במקומו, אבל בשכח והלך למקום אחר או במזיד לשיטת רבינו דפוסק כב"ה כיון שהלך למקום אחר ואין בדעתו לחזור למקומו לא בעי למיהדר אם לא בקביעת סעודה שזה מדברים שנחלקו ב"ש וב"ה בסעודה, ולכן אמר ר"ח דעקירה לא הוי כיון דטעונין ברכה במקומן, נמצא דמה שחזרו למקומן מיחשב בתוך הסעודה וזה דייק רבינו בראש ההלכה ובסוף ולכתחילה לא יברך כו' ולא ברכה שמעין ג' כו' אולם בהחזרה למקומו כתב שכח לברך ברהמ"ז, וזה דלא כמוש"כ המגן אברהם דדומה מעין ג' לשיטה זו לברהמ"ז וברור מאוד.

בהשגות. או בשינה וכו'. נ"ב לדעתי גם בלובש תפילין יעוין לעיל הלכות תפילין פרק ד' הט"ז.