Ohr Sameach on Mishneh Torah, Blessings Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אבל תמרים שמעכן ביד כו' כמו עיסה מברך עליהן תחלה בפה"ע כו'. משמע מלשון רבינו אפילו נתמעכו לגמרי מברך בורא פרי העץ ויעוין בתרומת הדשן סימן כ"ט שדייק מרש"י דבנתמעך לגמרי לאו במלתייהו קיימי ויעוי' סימן ר"ך סעי' ז' ועיי' סי' ר"ח סעיף ח' ברמ"א העושה תבשיל משאר מיני קטניות שנתמעכו לגמרי כו' ובאחרונים ויעוי' בירושלמי ראשי לפתן ששלקן ושחקן כיון דאינן בעינן פליגי אמוראי ור' יוסי דייק דמברך עליהן בפה"א, ונראה לנו להביא ראיה דאפילו דברים שאינן מחמשת המינין והן כתושים מברך עליהן בפה"א מהא דאמר שתיתא שמואל אמר מברך בורא מיני מזונות ורב אמר שהכל נהי' בדברו אמר רב חסדא ולא פליגי הא בעבה הא ברכה כו' ומפלפל תמן ואמאי לא מוקי כדאמרינן בעו"ג דף ל"ח ע"ב תרי מיני שתיתאה שדר ברזילי הגלעדי לדוד דכתיב חטים ושעורים קמח וקלי כו' ועדשים וקלי והכא נמי לימא דמיירי שמואל בשתיתא דחיטי ושערי דמברך בורא מיני מזונות ורב מיירי בשתיתא מטלופחי זה עדשים וקלי דמברך עלייהו שהכל וזה הי' נכון ואז נפל כל הפלפול מכל האוכלין אוכל אדם לרפואה בשבת ועל כרחין דכל מיני קטניות כמו פול ועדשים מברך על השתיתא שלהן בורא פרי האדמה, אפילו נתמעכו לגמרי וזה ראיה עצומה ולפ"ז על גרויפין העשוי מרעצקי אפילו דק לגמרי כמו מלך גרויפין מברך עליהן בורא פרי האדמה. והנני לפרש דברי הגמ' דף ל"ח ע"א דאמר וצריכא דרב ושמואל דאי מהאי ותיבת ושמואל מחקו דלפרש"י על רב והמשנה דשבת קאי והפירוש דחוק, דמאי ענין זה דהיתר אכילה לענין שבת ולא מיחזי כרפואה וגזור משום כתישת סממנים לענין ברכה דמצריך רב. ולכן נראה לי דהצריכותא הוא למה הוצרכו להביא בבית המדרש הך מלתא דתרי אמוראי וכזה אמרו במקומות רבים אם כן לימא וכן אמר (ב"ק דף ט' וכיו"ב הרבה בש"ס) חדא הא דאמר רב דאמר כאן שתיתא מברכין עליו שהכל והך דשמואל דאמר לעיל ל"ו דשמן זית מברך עליו בפה"ע דאי מהאי ה"א לאכילה קא מכוון (דבעבה קא מכוון לאכילה) אבל [התם] כצ"ל כיון דלכתחילה לרפואה קא מכוון לא לבריך עליו שהכל כו' ועיין שם וכאן ותראה כי כן האמת אך מלת הכא הכתוב בשבוש הטעה בפשט, ולרש"י גרסא אחרת, דלא ניחא לאצרוכי תרי מלתא דאמוראים שונים אכן מצאנו כיו"ב ודו"ק.
ואם הי' בארץ ישראל חותם על הארץ ועל פירותי'. לפי שעיקר הברכה נתקן על הפרי שלא נשתנה וניכרת גידולו אבל מזון ומחי' דאשתנו דכוסס חיטה מברך בפה"א לא אמרי ועל מחייתה או על מזונותיה אפילו אוכל בארץ ישראל. ופשוט. ועיין פאת השולחן.
המה דבית ר' ינאי דעבדין לה כמטבע ברכה בירושלמי פרק כיצד מברכין סוף הלכה א' ופירושו דהיו מזכירין כמו בברכת המזון כו' ויש מי שאומר כו' הוא ג"כ שם דאמר נעשית כברכת פועלין, והרי"ף כתב כי טוב ומטיב אתה, ומצאנו שזכר רבינו בלשון כזה מחלוקת בירושלמי בהלכות שקלים פ"ג ה"ט יעוי"ש.