Ohr Sameach on Mishneh Torah, Creditor and Debtor Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
יעוין ההמ"ג בשם הרשב"א, ולשון הגמרא וכן לשון רבינו אינו מורה דמיירי כשכבר הגיע הזמן. לכן נראה דלא דמי כלל להך דמלוה לחבירו לעשר שנים, דשם אין בהלואתו הפסד ללוה כלום והמלוה אינו יכול לנוגשו א"כ ליכא טעמא דאמרה רחמנא דתשמט שביעית דהשתא לא קרינא ביה לא יגוש אבל הכא הלא אכיל פירי דלוה בלא נכייתא דשוין טובא, וא"כ הלא המלוה בעצמה תובעת את הלוה להחזיר לו מעותיו וליטול שדהו, ובשלמא באתרא דלא מסלקי דהלא מכורה היא לו לזמן ונמצא דהמלוה דיליה קא אכיל דהוי כמכורה אליו וכמו שקנה פירותיה, אבל כיון דהלוה מצי לסלק רק דהמלוה לא יכול לתבוע עד תום הזמן והוי כמאן דאכיל שדהו דחבריה חנם וא"כ הלא הוא נוגשו ואומר לו אם לא תשלם לי המעות אוכל הפירות משדך אשר הוא ברשותך, ואטו כי תבע הנכסים לא גוף המלוה אין בזה משום בל תגוש. ופוק חזי דמשנתנו הלא חשבה בלאוי דריבית לאו דלא תהיה לו כנושה כש"כ דאיכא קרא שמוט כל בעל משה ידו כו' לא יגוש את רעהו, ולכן כתב רבינו ומקום שאינו יכול לסלקו עד סוף זמנו ב"ח גובה הימנו כו' ואין שביעית משמטתה, הא כשהגיע סוף זמנו תו שביעית משמטתה דהוי כאוכל שדה חבירו עבור המלוה ונוטל פרי משדה חבירו עבור המלוה וגרע טפי מהתנה שלא יתבענו בשביעית דפסק רבינו דמשמט, ואע"ג דכתבו בתראי דאם מת הלוה תו אין שביעית משמטת דכיון דחובת הגוף על היורשים ליכא לא קרינא ביה לא יגוש, לא דמי לכאן דהא הלוה חייב לשלם כשיגיע סוף הזמן הלא יתבענו המלוה, רק כ"ז שלא הגיע זמנו לא מצי תבע לגופיה רק שקיל פירות משדה הלוה דברשותו והוי לא יגוש השתא דאין לך נגישה גדולה מזו, והרא"ש הוכיח מזה דיכול המלוה לכוף ללוה לפדותו בכל עת וזה חדש, והרשב"א חולק ע"ז, ודוק: