Ohr Sameach on Mishneh Torah, Eruvin Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
היה מביתו עד סוף המדינה פחות מאלף וכו' מדתו כלתה חוץ למדינה וכו'. בהלכה ד' שם ע"ש. במשנה אם נתנו חוץ לעבורה של עיר מה שנשכר הוא מפסיד ומוקי לה בגמרא בשכלתה מדתו בסוף העיר ולת"ק דסובר דנותן עירובו יש לו ד' אמות לכל רוח לא נשכר יתר ממה שהפסיד. דנראה ברור דלמאן דאמר דנותנין ד' אמות לכל רוח אז ג"כ מה שהעיר נחשבת כארבע אמות פירושו דנחשבת כדין ארבע אמות מקומו של אדם והוא ד' אמות לכל רוח אמנם חזינן דעיר כולה נחשבת כד' אמות לענין היתר טלטול דמטלטל בכל העיר ואף למאן דאמר דיש לו ארבע אמות לכל רוח אינו אלא להלך אבל לטלטל אינו מטלטל רק בארבע אמות וכיון דחזינן דבעיר איהו מטלטל בכולה חזינן דרק דין ארבע אמות יש להעיר ונשארו הארבע אמות שיש לו להלוך ולא לטלטל וכמו דפירש רבא לעיל דף מ"ח והעיקר כפי מה שפירש הרב המגיד פרק י"ב מהלכות שבת בשם מקצת המפרשים שמותר לו לטלטל בכל השמונה כיון שמקומו הוא להלוך רק אסור לו לטלטל בבת אחת לעקור מתחלת שמונה ולהניח בסוף שמונה דד' אמות בר"ה גמירי לה ולפי זה העיר עולה לו לד' על ד' פירוש לד' אמות לכל רוח וכפי שנתבאר וכיון שלדברינו העיר עולה לשמונה אמות, לד' על ד' לכל רוח נתבאר דאף אם אין העיר מוקפת לדיר ג"כ נחשבת לו לענין תחומין כד' אמות לכל רוח ולא שנא בין שבת בתוכה לבא מחוץ לעיר ומודד היכא דכלתה מדתו סוף העיר והוא הדין בבא מחוץ לתחום דאין לו אלא ד' אמות דנחשב לו כד' אמות לכל רוח. איברא דהך דשבת בתל ונקע דף ט"ו מפורש דבעי שיהא מוקף לדירה כמוש"כ תוספות דף מ"ז ד"ה מברכתא לחלק בין היכא שיש לו אלפיים להיכא שיש לו רק ארבע אמות דאז דעת הר' יואל דעיר שאפילו לא הוקפה נחשבת כד' אמות יעוין הגהות אשר"י ריש פרק מי שהוציאוהו לא מסתברא וצ"ל דאף דארבע אמות לכל רוח מותר להילוך אף שאינו רשאי לטלטל, בכ"ז עיר ומקום שלא הוקף לדירה אם אינו חשוב לענין טלטול לד' לא חשיב גם להילוך כד' אמות לכל רוח וצריך עוד ביאור ובירור בזה ודו"ק.
היה מביתו עד סוף המדינה פחות מאלף וכו' מדתו כלתה חוץ למדינה וכו'. בהלכה ד' שם ע"ש. במשנה אם נתנו חוץ לעבורה של עיר מה שנשכר הוא מפסיד ומוקי לה בגמרא בשכלתה מדתו בסוף העיר ולת"ק דסובר דנותן עירובו יש לו ד' אמות לכל רוח לא נשכר יתר ממה שהפסיד. דנראה ברור דלמאן דאמר דנותנין ד' אמות לכל רוח אז ג"כ מה שהעיר נחשבת כארבע אמות פירושו דנחשבת כדין ארבע אמות מקומו של אדם והוא ד' אמות לכל רוח אמנם חזינן דעיר כולה נחשבת כד' אמות לענין היתר טלטול דמטלטל בכל העיר ואף למאן דאמר דיש לו ארבע אמות לכל רוח אינו אלא להלך אבל לטלטל אינו מטלטל רק בארבע אמות וכיון דחזינן דבעיר איהו מטלטל בכולה חזינן דרק דין ארבע אמות יש להעיר ונשארו הארבע אמות שיש לו להלוך ולא לטלטל וכמו דפירש רבא לעיל דף מ"ח והעיקר כפי מה שפירש הרב המגיד פרק י"ב מהלכות שבת בשם מקצת המפרשים שמותר לו לטלטל בכל השמונה כיון שמקומו הוא להלוך רק אסור לו לטלטל בבת אחת לעקור מתחלת שמונה ולהניח בסוף שמונה דד' אמות בר"ה גמירי לה ולפי זה העיר עולה לו לד' על ד' פירוש לד' אמות לכל רוח וכפי שנתבאר וכיון שלדברינו העיר עולה לשמונה אמות, לד' על ד' לכל רוח נתבאר דאף אם אין העיר מוקפת לדיר ג"כ נחשבת לו לענין תחומין כד' אמות לכל רוח ולא שנא בין שבת בתוכה לבא מחוץ לעיר ומודד היכא דכלתה מדתו סוף העיר והוא הדין בבא מחוץ לתחום דאין לו אלא ד' אמות דנחשב לו כד' אמות לכל רוח. איברא דהך דשבת בתל ונקע דף ט"ו מפורש דבעי שיהא מוקף לדירה כמוש"כ תוספות דף מ"ז ד"ה מברכתא לחלק בין היכא שיש לו אלפיים להיכא שיש לו רק ארבע אמות דאז דעת הר' יואל דעיר שאפילו לא הוקפה נחשבת כד' אמות יעוין הגהות אשר"י ריש פרק מי שהוציאוהו לא מסתברא וצ"ל דאף דארבע אמות לכל רוח מותר להילוך אף שאינו רשאי לטלטל, בכ"ז עיר ומקום שלא הוקף לדירה אם אינו חשוב לענין טלטול לד' לא חשיב גם להילוך כד' אמות לכל רוח וצריך עוד ביאור ובירור בזה ודו"ק.