ויראה לי שאם עישר כו' משנה כו'. פירוש אבל להצטרף חמשה משנה זו וחמשה משנה זו אינן מצטרפין ואם עישר אינו מעשר ולענין זה תני תנא רה"ש למעשר בהמה אע"ג דלתרומת שקלים דלכתחילה לא תני דהוי רה"ש לענין צירוף כמש"כ בהלכה ו' הסמוכה ואין צורך למה שכתב בטורי אבן בשהם יעוי"ש.

כל הנולדים באחד בתשרי כו'. ירושלמי ר"ה פ"א ה"א ר"מ אומר באחד באלול ר"ה למעשר בהמה כו' אמר ר"ח טעמיה דר"מ עד כאן הן מתמצות לילד מן הישינות מיכן והילך הן מתחילות לילד מן החדשות. ונראה טעמא דסבר דניסן הוי שנה שלהן רק דחמש חדשים הוי עיבור דקה וא"כ הן יולדות עד אחד באלול. וקצ"ע דהא קאמר בירושלמי נדה פ"ק דבהמה טהורה יולדת למקוטעין, א"כ קשה טובא דהא אפשר דהנך דמתעברות אחר ניסן נולדו קודם אלול ומעשר משנה זו על של שנה אחרת דזה נראה דר"מ אזיל בתר חנטה ועיין בכורות (דף כ"א) דר"ש סבר יולדת למקוטעין עיי"ש בתוס' [ולכך אזיל בתר שליש היינו משעת לידה דדמי לגידול שליש דאילו עיבור לא נדע זמן העיבור כמבואר שם בירושלמי]. ולפי שיטת רבינו דאם עישר משנה זו על שנה זו הוי מעשר מדלא הקפידה תורה בפירוש, א"כ ל"ק דאע"ג דיעשר משל שנה זו על של שנה אחרת ג"כ הוי מעשר לכן קבע ר"מ ר"ח אלול ללידה דרובן הוי הנך דנתעברו קודם ניסן: ובזה א"ש מה דאמר רבא לדברי בן עזאי נולדו לו חמשה באב כו' נוטל אחד מן האלולים כו' מה"ד ליגזור דילמא אתי למישקל מהנך כו'. פירוש דלא גזר כיון דבדיעבד מעושר לא גזר, וכמה תנאי ת"ק וריה"ג ורבי דרשי קראי דמצוה לעשר מקראי אחרינא (עיין בתו"כ סוף פ' בחוקתי) לבד רע"ק דיליף מעשר תעשר ואימור דיברה תורה כלב"א יעוין תוס' ב"מ (דף ל"ב) ועוד דרשות לכן אינו בפירוש ודוק: