Ohr Sameach on Mishneh Torah, Mourning Chapter 11
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שבעת ימי החתנות הרי הן כרגל כו' ומונה השלשים מאחר ימי השמחה כו' וכל אותן הימים נוהג בדברים שבצנעה כשבת. באור דבריו לענ"ד, דבאמת ימי המשתה כרגל דמיא לכל דבר וברגל פסק דאף בדברים שבצנעה אינו נוהג. רק הכא הואיל ומת אביו קודם החופה. ומדחין האבילות בידים דלשיטת רמב"ן דסבר אונן אסור בתשמיש המטה והא שהתירו דוקא קודם הקבורה היינו שלא לחלוק באבילות דמאן פליג אבל אנינות הרי כלה אחר הקבורה בודאי א"ש דלא הקילו אלא בהנך דברים שלא נהגו בעודו אונן ובתשמיש דאסור בעודו אונן ע"ז לא הקילו דבזה יהא נראה לעין כעוקר אבילות בידים ואף לשיטת רבינו דאונן מותר מ"מ לא הקילו אלא בדברים שבפרהסיא שכל שמחת חתן בזמטוטי חתן וכלה ובשמחת רעים וקול מצהלות חדוה אבל דברים שבצנעה זה לא שייך לשמחת חתן ולכך ע"ז לא הקילו לעקור אבילות בידים להכניסם לחופה להיות מותר בתה"מ וזה מדקדק בלשונו הטהור שבעת ימי המשתה הרי הן כרגל ומי שמת לו מת בתוך ימי המשתה כו' משלים שבעת ימי השמחה [פירוש, להיות מותר אף בדברים שבצנעה כרגל גמור] ואח"כ כו' ומונה השלשים מאחר ימי השמחה. פירוש כיון שלא נהג כלל מילי דאבילות. [ודוקא ברגל עולה שנהג בתספורת ודו"ק] אבל במת אביו של חתן קודם כו' נוהג בדברים שבצנעה כשבת והנך בודאי מצטרפין למנין שלשים שהרי נהג בהן דברים שבצנעה. כ"ז כתבתי בחדושי בימי עלומי, ויראתי להדפיס שלא כהש"ע, אבל עכשיו מצאתי סעד לי משיטת ריב"ב למס' מועד קטן וראיתי שכונתי אל האמת בדעת רבינו בס"ד.
שבעת ימי החתנות הרי הן כרגל כו' ומונה השלשים מאחר ימי השמחה כו' וכל אותן הימים נוהג בדברים שבצנעה כשבת. באור דבריו לענ"ד, דבאמת ימי המשתה כרגל דמיא לכל דבר וברגל פסק דאף בדברים שבצנעה אינו נוהג. רק הכא הואיל ומת אביו קודם החופה. ומדחין האבילות בידים דלשיטת רמב"ן דסבר אונן אסור בתשמיש המטה והא שהתירו דוקא קודם הקבורה היינו שלא לחלוק באבילות דמאן פליג אבל אנינות הרי כלה אחר הקבורה בודאי א"ש דלא הקילו אלא בהנך דברים שלא נהגו בעודו אונן ובתשמיש דאסור בעודו אונן ע"ז לא הקילו דבזה יהא נראה לעין כעוקר אבילות בידים ואף לשיטת רבינו דאונן מותר מ"מ לא הקילו אלא בדברים שבפרהסיא שכל שמחת חתן בזמטוטי חתן וכלה ובשמחת רעים וקול מצהלות חדוה אבל דברים שבצנעה זה לא שייך לשמחת חתן ולכך ע"ז לא הקילו לעקור אבילות בידים להכניסם לחופה להיות מותר בתה"מ וזה מדקדק בלשונו הטהור שבעת ימי המשתה הרי הן כרגל ומי שמת לו מת בתוך ימי המשתה כו' משלים שבעת ימי השמחה [פירוש, להיות מותר אף בדברים שבצנעה כרגל גמור] ואח"כ כו' ומונה השלשים מאחר ימי השמחה. פירוש כיון שלא נהג כלל מילי דאבילות. [ודוקא ברגל עולה שנהג בתספורת ודו"ק] אבל במת אביו של חתן קודם כו' נוהג בדברים שבצנעה כשבת והנך בודאי מצטרפין למנין שלשים שהרי נהג בהן דברים שבצנעה. כ"ז כתבתי בחדושי בימי עלומי, ויראתי להדפיס שלא כהש"ע, אבל עכשיו מצאתי סעד לי משיטת ריב"ב למס' מועד קטן וראיתי שכונתי אל האמת בדעת רבינו בס"ד.