Ohr Sameach on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
נ"ב כתובות (דף לז) עיי"ש:
עיין השגות וכסף משנה שכתב למחוק וכו': נ"ב, לפניו היה הגירסא חוץ מגר תושב וראה בפירוש המשנה שביאר כן באורך, על כן חלילה למחוק, ודוק:
הנה בהוסיף על האומד הביא רבינו פ' ט"ז מסנהדרין דגולה כמפורש סוגיא דהמניח ואף בלא טעה דיינא, דפסק דבנכנס לרשותו ברשות הרי זה גולה ואינו קרוב למזיד, הוא הדין בחד רצועה דלימות הוי שוגג דלא הוי ליה לאסוקי אדעתיה, ובתוספתא הנדפס מכת"י בפרק ב' שליח ב"ד שהכה ברשות ב"ד הרי זה גולה והוא כתנא דפליג על אבא שאול, ושם באלו שאינן גולין שליח ב"ד שהכה שלא ברשות ב"ד אינו גולה דקרוב למזיד, ובפרק ה' אמדוהו כו' לפיכך אם הוסיף לו חזן אפילו אחת ומת הרי זה גולה ע"י. הרי מפורש כפירוש רבינו דרישא דשליח ב"ד הוא במסרב מלבוא לב"ד ואינו בחזן המלקה: והנה בתוספתא חשיב עוד שני דברים רופא אומן שריפא ברשות ב"ד הרי זה גולה, המחתך את העובר במעי אשה ברשות ב"ד והרג פירוש לאם הרי זה גולה, ופשוט דתנא דתוספתא קאי הכל דלא כאבא שאול דכולהו הוי כשליח ב"ד שהכה ברשות ב"ד ורבינו פסק כאבא שאול משום דאמורא מפרשי טעמו, והרמב"ן בספר תורת האדם שער הסכנה הביא דברי תוספתא זו ולא פירש דאתיא דלא כאבא שאול, והועתק דבריו בטור ושו"ע סימן של"ו להלכה, וזה פלא. [ואח"ז ראיתי מש"כ בבשמים ראש סימן שפ"ו] ותוספתא כיילא הני תלתא מילי כחדא כאן ובב"ק פ"ט שליח ב"ד שהכה ברשות ב"ד והזיק פטור, חבל יותר וכו' רופא אומן שריפא ברשות ב"ד והזיק פטור, ושם האב המכה את בנו והרב תלמידו כו' פטורין כו' ובפרק ו' המחתך העובר ברשות ב"ד והזיק פטור מדיני אדם כו' רופא אומן שריפא ברשות ב"ד והזיק פטור מד"א, שליח ב"ד שהכה והזיק [ברשות ב"ד] פטור מד"א (נ"ב. וכן במכילתא משפטים חשיב מרפא שהמית והמכה ברשות ב"ד והאב המכה בנו והרב הרודה בתלמידו), והך דפרק ט' מיירי לענין ד' דברים דפטור כיון דהוא כשוגג ולא כנתכוין להזיק לכן אף האב פטור שהכהו ללמוד ופטורים לגמרי, והך דפרק ו' מיירי בנזק דחייבין בדיני שמים ואב ורבו חייבין לגמרי גם בדיני אדם, אבל רופא אומן ומחתך עובר ושליח ב"ד פטורים בדיני אדם כדמפרש טעמא בתוספתא גיטין פ"ג דחשיב כולהו דשוגג פטור מזיד חייב מפני תקון העולם יעו"ש, אבל מדינא חייבין ככל שוגג בנזיקין ואף ברשות דמצוה חייב גם בנזקי ממון שלהם דלא קיי"ל כר' יהודה דפוטר בנר חנוכה ומכש"כ בנזקי גופו דאדם מועד לעולם ואינו דומה לטעה ודן הדין, ובתורת האדם השוה אותן וכ"ז תמוה, ודוק: וכפי הנראה דתוספתא זו סברא כחזקיה דהיזק שאינו ניכר שמיה היזק ושוגגין פטורין מפני תקון העולם לכן כייל כהנים שפגלו במקדש עם רופא אומן ושליח ב"ד דשוגג פטורין מפני תקון העולם דמן הדין היה להם להתחייב, ולפ"ז שוגג דפגול על כרחין אינו באומר מותר דבזה לא שייך לפוטרן מפני תקון העולם, וצ"ל כגון שטעה על חטאת שהוא שלמים וחשב לאכלן למחר, ועל כרחין בטועה ועקירה בטעות הוי עקירה, ומשו"ה לא מייתי הגמרא בהתכלת (דף מט) מתוספתא דזבחים דשם מפורש דעקירה בטעות לא הוי עקירה דתנא דתוספתא דגיטין פליג ויעוין בתוס' שם, ולפ"ז למאי דקיי"ל כר' יוחנן דהיזק שאינו ניכר לא שמיה היזק וכפשטא דמשנתנו דתנא דכהנים שפגלו מזידין חייבין בתקנת העולם, א"כ יכול להיות בשוגג באומר מותר ועקירה בטעות לא הוי עקירה ולכן לא חשבה משנתנו הך דרופא אומן ומחתך עובר ושליח ב"ד דחייבין מן הדין במזיד ולא תנא רק הנך דחייבים מפני תקון העולם במזיד אבל הנך פטורים בשוגג מפני תיקון העולם, ועיין בסוגיא דגיטין ובירושלמי שם באומר מותר יעו"ש ודוק:
נ"ב, מכילתא למות ולא לגלות, והך דר' עקיבא דיומא ע"כ פירושו דהכהן יודע להעיד להמית הרוצח מעם מזבחי כו' וכן הביא המאירי וכן מוכח מהמכילתא ודוק:
נ"ב, ירושלמי הלכה ו' בשם ר' יוחנן ואני אומר כו' אלא לסנהדרין ברח, פירוש שלא ידונו אותו בדין המלכות רק בדין סנהדרין ויהא נכסיו ליורשיו ואדוניה היה מורד במלכות לכך ניצול, וכן מתפרש השמועה דפרק נגמר הדין בשלמא למ"ד נכסיהן למלך היינו דכתיב וינס כו' דב"ד אין יכולין להרגו משום דמורד במלכות הוי דהמזבח קולט ובחידושי רמ"ה נדחק בזה, ועיין תוספות שם: