וכן האומר לאו לאו וכו' דרך שבועה או הן הן [פירוש דרך שבועה] והזכיר שם או כנוי ה"ז כנשבע. [פירוש לחייבו קרבן ומלקות]: ודברי רבינו נסים הביאו הכס"מ הלכה ב' אינו מובן מה שהביא מארי כולא לא אכילנא, הא התם אמר לא מארי כולא לא טעימנא והוי לאו לאו תרי זימני והוי כהזכיר שבועה בתוספתא. ובמטרוניתא דאמרה לר' יוחנן אישתבע לי דלא מגלית כו' הוי כמוש"כ רבינו לעיל ה"א המושבע מפי אחרים כו' השביעו עו"ג כו' שאמר דבר שענינו כעין אמן כו' לכן הוי שבועה גמורה, אבל בכל מקום אף אם הזכיר שם צריך שיזכור לשון שבועה או מבטא או איסור וכיו"ב או לאו לאו או הן הן, וברור בשיטת רבינו. ועיין בתוספתא שבת פ"ח האומר לאו לאו ה"ז מדרכי האמורי פירוש בלא דרך שבועה:

אבל לא היה כו' או תנאי היה בלבי על הנדר. עיין כס"מ ובירושלמי פרק שתי נזירין ה"א תנאי היה בלבי לכשאטמא תפקע ממני נזירותי ודוק:

עיין לח"מ מש"כ בזה וראה באבקת רוכל שו"ת למרן סימן קצ"ט בזה ועיין מש"כ בפ"ג מהלכות עדות הלכה ה':