Ohr Sameach on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואם הניף זה בפ"ע כו'. נ"ב מנחות (דף ס"א) עיי"ש:
ואחד בידו הימנית ומערה לידו השמאלית ומזה באצבעו הימנית כו'. עיין כסף משנה. ופשט הפסוק מורה כרבינו דאם הגירסא בתוספתא עיקר דדם האשם מקבל בשמאל ומזה באצבעו הימנית הו"ל למיכתב גבי דם האשם ולקח הכהן בכף השמאלית ונתן באצבעו הימנית כו' וע"כ כרבינו. ואולי משום שע"ג פרוכת כתב קרא גבי שמן. ונראה ראי' לדברי רבינו מהא דפרה פרק ג'. שחט בימינו וקבל בשמאלו ר' יהודא אמר בימינו הי' מקבל ונותן לשמאלו ומזה בימינו כו' ולא איתפרש במאי פליגי. ולפי רבינו א"ש דבספרי זוטא בפרשת חקת איתא דר"ש בן חנינא פלפל עם ריה"ג ואמר בלשון אחד הואיל ודם אשם מכשיר ודם פרה מכשיר כו' מוטב לדון הכשר דם מהכשר דם כו' ולשון אחר הואיל ושמן אשם מכשיר ודם פרה מכשיר יעו"ש אף הכשר דם פרה ביד ולא בכלי. אם כן לפי מה דיליף משמן מצורע לפרה מקבל בכפו השמאלית ומזה באצבעו הימנית [דיציקה על כפו קבעה ונשפך קודם ימלאנו אם כן היציקה לכפו כמו קבלה בפרה] ולפי מה דיליף מדם מצורע מקבל בידו הימנית ומערה לשמאל ומזה באצבעו הימנית כמוש"כ רבינו ובזה פליגי חכמים ור' יהודא ודו"ק. ובפ"ק דתוספתא זבחים מבואר כפסק רבינו אלא דנתחלף שם דבמקום שכתוב דם אשמו של מצורע צ"ל לוג שמן. ובמקום לוג שמן צ"ל דם אשמו יעוי"ש היטב.
שירי הלוג כו'. נ"ב זבחים (דף מ"ד) עיי"ש וספרא מצורע פרק ג' הלכה ב' עיי"ש ובלח"מ ד"ה לא ידעתי כו', נ"ב דבריו תמוהים מאוד:
ואם אכל לוקה כאוכל קדשים קודם זריקה. דע דבתוספתא גבי נשפך הלוג פליגי חכמים סברי דכולן נאכלין ור"א ור"ש סברי דאינו נאכל אלא אחרון, ופשוט דכוונת התוספתא על חסר הלוג דחסר הלוג קודם מתן בהונות ג"כ יביא אחר ויתן ממנו לבהונות כמושי"ת ובזה פליגי אם כולן נאכלין (יעוין ר"ש בזה). וזה פלוגתת אותן התנאים דפליגי ביומא (דף ס"א) דר"א ור"ש אומרים דכולן מטמאים בגדים וחכ"א אינו מטמא בגדים אלא אחרון, ודע דחכמים סברי דנשפך תוך מתן שבע יביא לוג אחר ויתחיל בתחלה ור"א ור"ש סברי דמתחיל ממקום שפסק וא"כ על כרחין מיירי הכא דנתן מלוג אחד מתן שבע ומלוג אחד מתן בהונות וסברי דאינו נאכל אלא אחרון אבל הלוג שנתן ממנו מתן שבע אינו נאכל ומוכח מזה דהוי כאוכל קודם זריקה אף שאוכל קודם מתן בהונות דאם תאמר דמתן בהונות הוי כהקטרת אמורים הלא אימורים כי ליתנהו לא מעכבי וכש"כ כאן שנותן לבהונות מלוג אחר ומוכרח מזה דהא דאמרו בזבחים (דף מ"ד) שאסור באכילה עד שיתן מתנותיו הוא כקודם זריקה ועיין מנחות (דף נ"ח) ובתוס' זבחים (דף ע"ה) דמדמי ללוג שמן לחטאת העוף דאיכא ביה זריקה לבד וברור: אבל תמוה לי מדוע לא נזכר בגמרא פלוגתא דילהו גבי פר ושעיר של יוהכ"פ שאם נתן מאחד בין הבדים ומהשני על הפרוכת ונשפך ושחט אחר והזה ממנו על המזבח איך עושין עם האימורים שלהן אם כולן נקטרים או אינו נקטר רק אחרון לבד, ולכאורה הוי חד פלוגתא כמו גבי עשרונות אם כולהו נאכלין כן פליגי גם הכא אם מקטירין אימורי כל אחד דבשעה שהזה בין הבדים היו האימורים ראוין להקטיר רק שלא זרק הדם בפרוכת ממנו ולא גמר הכפרה א"כ הוי כמו נאבדו האימורים אחר זריקת בה"ב ושפיר נזרק רק אימורים אינן מקטירים כמו דאין הלוג ראשון נאכל ויעוין זבחים סוף פרק השוחט והמעלה במשנה ובמעילה סוף פ"ק בתוס' ד"ה תשובה גנובה. ואולי כיון דניתן מדמו בין הבדים לא הוי פסולו כנשפך הדם ולכו"ע אם עלה לא ירד ואפשר כאן מעלין לכתחילה וצע"ג בזה. ובירושלמי יומא פ"ה פליגי בקיבל מג' כוסות ומכוס אחד הזה בין הבדים ומכוס שני בפרוכת אם צריך להערות על היסוד מכולן יעו"ש. אבל כאן בג' פרים ועיין ברש"י מנחות (דף ט"ז ע"ב) ד"ה משכחת לה כו' בד' פרים כו' דבכל אחד קרבו מתיריו דהא כולן כשירים כו' משמע קצת דניתרין האימורים של כולם להקריב למזבח ולשפוך שיריהן זע"ז מפגל לשפוך שיריהן או להקטיר אימוריהן חוץ לזמנו ואכמ"ל ודוק: