Ohr Sameach on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement Chapter 19
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[ו]אם לא טהר בינתיים הראשונות תלויות והשניות ישרפו כו'. לא דמי להך דאמרו בנדה (דף ס') דתולה בתלוי דשם הוא תלוי מצד עצמו או טמא בלא הילוכו בשביל, אבל כאן על שביל השני היה ראוי להיות טהור דהוי ספק טומאה בר"ה, לולא דהלך גם בראשון ומשניהם ודאי טמא וא"כ טומאת הככרות השניים הוא בצירוף ההילוך בהשביל הראשון לכן מוכרחין לתלות גם הראשונות. אמנם בתוספתא איתא דהשניות ישרפו והראשונות טהורות [ועיין משל"מ] ויתכן דמשנתינו אתיא אליבא דר' יוסי דסבר באחד שאומר נגעתי בזה ואיני יודע אם הוא טהור או טמא דטמא ורק בשביל מטהר מפני שדרך בני אדם להלך א"כ הככרות שנעשו עליו כשהלך בראשון אם מצד הככרות לבד אנו דנין הלא היו טמאין שהם נגעו באדם שאינו ידוע לנו שהוא טמא או טהור לרבי יוסי, רק כיון דהספק נולד באדם ועליו אנו דנין לטהרו תו גם הככרות טהורות דלא גרע לר' יוסי מספק טומאה בר"ה לדידן והלך ועשה טהרות ברה"י דטהורין כיון דהאדם טהור כן הכא לר' יוסי, וכיון שהלך האדם אחרי כן בשביל השני ואנו מטמאין אותו מחמת שהלך בשביל הראשון תו עליו אין אנו דנין לטהרו רק מטמאין אותו בצירוף ההילוך בשביל הראשון שהלך, א"כ נשארו הככרות הראשונות כמו ספק אם נגע בטהור או בטמא לחודיה וספק כזה טמא ברה"י לר' יוסי לכן הראשונות תלויות, אבל לחכמים דגם בזה מטהרין ברה"ר א"כ על הככרות הראשונות נשאר דנגעו באחד וספק אם הוא טמא או טהור, ואין השניות מוכיחות עליהן שהרי הן ישרפו שודאי טמאות כיון שלא טהר בינתיים ודוקא כי הזה ושנה וטבל שמצד עצמן השניות טהורות רק הואיל וחדא מנייהו טמא בודאי הן מוכיחות דאיזו מנייהו מטהרות, אבל כי השניות ישרפו שהן טמאין בודאי תו נשארו הככרות הראשונות בספק דטהור ברה"ר, ולכן איתא בתוספתא דראשונות טהורות וזה כחכמים, ומשנתינו אליבא דר' יוסי דהככרות מצד עצמן טמאין בספק דשביל אחד, רק הואיל ומטהרין האדם העוסק בהן לכן טהורין ולכך כי הלך אח"כ בשביל השני דמטמאין לגברא משום צירוף דהלך בשביל הראשון דבחדא מינייהו ודאי נטמא תו כי אנו דנין על הככרות מצד עצמם הן כנגעו באחד ואינו ידוע אם טמא או טהור וטמאין לר' יוסי, וזה נכון מאוד לדעתי: והנה בתוספתא מקואות פ"ב איתא שני מקואות של עשרים סאה כו' אחד כשר ואחד שאוב כו' בראשון ועשה בשני ועשה אלו ואלו מונחות הראשונות טהורות והשניות ישרפו דשם הטהרות שנגעו באחד ספק אם הוא אב הטומאה מדברי סופרים להקל וכמו שבארנו ואין צורך לטהרת האדם שעשה אותן, ורבינו השמיט בפ"י מהלכות מקואות ה"ח זה הבבא דאלו ואלו מונחות משום דפסק כמשנתינו בטהרות דהראשונות תלויות והשניות ישרפו כו' ודוק. ודברי המשל"מ נפלאו שכתב דרע"ק לא מטמא רק בדאחזיק טומאה במקום זה אבל אם לא היה כאן רק אחד ואין ידוע אם שרץ או צפרדע ג"כ מטהר וכמו באשם תלוי למ"ד דבעינן חתיכה משתי חתיכות יעו"ש. ופלא דמשנה שניה בצדה, אחד שאמר נגעתי בזה ואיני יודע אם הוא טמא או טהור כו', אם לא דיפרש דיש כאן צב וצפרדע ויודע באיזה גוף נגע רק שאינו יודע אם זה הצב וזה הצפרדע או להיפוך או שאינו יודע באיזה נגע ודוק. אמנם בפשוט דרק בספק אם נגע מטהר ברה"ר אבל בנגע וספק אם הוא טמא או שיש כאן שני דברים ואינו יודע באיזו נגע מטמא וכמו באשם תלוי דאף בחתיכה אחת מביא אשם תלוי ובאם ספק במגע יליף מסוטה דשם ספק מגע, ויעוין תוספות סוטה (דף כ"ח) ד"ה ברה"ר שנדחקו דודאי מגע וספק אם הוא טמא איך יליף מסוטה לענין רה"י יעו"ש, וזה טעמו דר' עקיבא דיליף מסוטה וחכמים ילפי מפסח בקו"ח וכמו דאיתא בתוספתא וירושלמי סוטה והביאה רבינו ודוק: