Ohr Sameach on Mishneh Torah, Rebels Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
נ"ב תו"כ קדושים פ"ט: תוספתא יבמות פרק י"ב, הכה זה וחזר והכה זה פטור, הכה שניהם בבת אחת חייב כו' ר' יהודה אומר המכה את אביו ואת אחר כאחת פטור, המקלל את אביו ואת אחר כאחת חייב. ביאור התוספתא נראה, דאם היה הגירסא בהיפוך במכה חייב ומקלל פטור, יתכן דהוא ר"י דמייתי תלמודין דאף בבת אחת פטור דנאמר ברכה למטה ונאמר ברכה למעלה מה למעלה שאין בה שותפות אף למטה שאין בה שותפות, פירוש כמו כאן דאינו מתחייב רק ע"י שותפות בזה פטור, וכאן כי קלל שניהם בב"א הוי מקלל אביו ואחר דאחד מהן אביו, וסבור דלא איתקוש הכאה לקללה דאיכא תנאי בהא בסנהדרין ולכך בהכה שניהם בבת אחת חייב. אולם העיקר כפי גירסא שלפנינו, דאם נהפוך הגירסא לא הו"ל למימר אביו ואחר רק שניהם, ואטו אם יקלל אביו ואחר פטור הלא אין זה מקרי בשותפות כיון דעליה לחודא חייב, לכן הפירוש העיקרי דכאן אם הכה שניהם מחויב לשלם ממון עבור החבלה שהחובל במי שאינו אביו משלם ממון כששוה פרוטה, וקמ"ל דכאן הוי כחייבי מיתות ולא איתרו ביה דחייבי מיתות שוגגין פטורין מתשלומין ולא אמרינן דפטור מן הדין משום שאינו בשותפות דז"א, דהתם הפירוש דכיון שהחיוב הוא רק ע"י שותפות דכל חדא באנפי נפשה הוי התראת ספק השותפות אינו מביא חיוב חדש, ואם הוי ידענא מי אביו הוי חייב מיתה לכן החסרון רק מטעם ספק והוי כלא איתרו ביה דפוטרו מתשלומין, אבל במקלל אחרים הלא מתחייב מלקות, א"כ כאן שקילל שניהם הלא אחד מהן אביו והוי חייבי מיתות שוגגין ומכות דאינו פוטר ממלקות כדאמר ר' יוחנן פרק אותו וא"ב דף פ"א, ולכן חייב מלקות אם אתרו ביה כשקלל את שניהם, ולכן נקיט אביו ואחר דגם בידעינן ביה שהוא אביו והכה או קלל אותו ואחר, כן הדין בלא אתרו ביה. אולם על אביו לא לקי דכיון דאם אתרו ביה היה מת השתא דהוי בלא התראה לא לקי, וזה פירוש נכון: והא דאמר בירושלמי ה"ב מודה רע"ק בשתוקי שהוא חייב על אמו ואינו חייב על אביו, לר' יהודה דאף קלל שניהם בב"א פטור משום דאית בה שותפות אף ע"פ דידעינן שקלל אביו פטור, א"כ הוי כמו גר שלידתו בקדושה שפטור על אביו ופטור על אמו, לכן אמר בירושלמי דדרש ר' יהודה אביו לא הספק, אמו לא הספק, פירוש שספק פטור גם על אמו אעפ"י שהיא ודאית ודוק:
נ"ב ירושלמי יבמות פרק י"א ה"ב ותו"כ קדושים:
מוכח כן מדאמר בתו"כ שם אינו חייב, מכלל דאיסורא איכא אלא נוהג בו מקצת כבוד. אבל העבד אין לו יחוס כו' כמו שאינו אביו לכ"ד. ונראה קצת ראיה מהך דתניא יבמות צ"ט יש מוכר לאביו להגבות לאמו כתובתה כו' הרי דמותר לבזותו, וזה עד נאמן לדין זה, וב"נ ודאי אינו מוזהר על כבוד אב ואם כדאמר בנזיר (דף סא) יעו"ש היטב, ועיין באשכול הלכות מילה בשם שו"ת הגאונים: