Ohr Sameach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואם היתה שדה לחה מותר להשקות את כולה. ע"ז קאי השגת ראב"ד הברייתא שונה את זה על זרעים שלא שתו לפני המועד והוא שונה אותו על כל שדה של אילנות עכ"ל פירוש שעל מה שאמר שלא ישקה כל השדה באילנות כתב דאם היא שדה לחה מותר להשקות כל השדה.
במגיד ד"ה ועושין נברכת וכו' שהוא מפרשה כפירש"י. נ"ב וכן בפירוש המשנה.
בההמ"ג. או כר' יהודא מפני הברייתא. נ"ב בתוספתא אמר רבי נראין דברי ר' יהודא במועד ודברי חכמים בשביעית והלכה כרבי וכדברי המכריע ופשוט ועיין שיטת ריב"ב בד' ווילנא.
אבל מהנץ החמה כו'. נ"ב כר' יהודא בריש פסחים וכסתם משנה וב"ה מתירין עד הנץ.
ההולך ממקום שעושין כו'. במג"א ס"ק י"ב כתוב במהרי"ל ושוב אמר דאיתא בתוספות פ"ק דפסחים בירושלים סברא היא לנהוג שם איסור מלאכה בע"פ כיון שמתקבצין כו' ומכאן נהג כו' ע"ש ולדעתי דוקא בירושלים פירשו כן בתוספות להירושלמי משום דאין משכירין בתים ואף מטות בירושלים לפי שלא נתחלקה לשבטים לכן כיון שבאין הרבה בני אדם ממקום שאין עושין שוב אסור לעשות מלאכה בפניהם, אבל במקום אחר אין האורחים אף אם הן רבים אין אוסרין על בני המקום וכדאשכחן בעירובין דאין אכסניא אוסר על בני הבית וזה נכון.