Ohr Sameach on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 16
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שיהי' תשמישו לאויר כו'. נ"ב רשב"א בברייתא עירובין דף כ"ב. מפורש שם.
מקום שהוקף שלא לשם דירה כו' בגובה י' טפחים. בירושלמי פרק כיצד מעברין הלכה ז' בנה תשעה לשם קרפף ואחד לשם דייר כו' אמר ר' אלעזר אפילו בנה את העשירי לשם דייר הרי הוא כדייר ונראה דפליגי אם בנה ט' טפחים לשם קרפף והטפח העשירי לשם דירה אם הוי מוקף לדירה שכל מחיצה שאינה של עשרה טפחים אינה מחיצה ופליגי במה דנחלקו הפוסקים המה תרומת הדשן ותורת חיים פרק עושין פסין בזה יעו"ש היטב והבן.
ואם היה המקום הזרוע יתר מבית סאתים אסור לטלטל בכולו וכו'. דזרעים מבטלי מחיצתא ולא נטעים. וכן אמרו בפרק המקבל ארעא לבתי וארעא לזרעא ישוב עדיף ולית בי' משום דינא דבר מצרא. וברא"ש שם כתב דלנוטעה אילנות חשוב טפי מבתי יעו"ש. והנה הרא"ש נסתפק כאן אם גבי חצר ג"כ מבטלין זרעים את הדירה וחשובה כקרפף יעו"ש שהאריך. וכן בתו' ישינים ד"ה ונזרע רובו. ואם נאמר דבחצר ג"כ מבטלין אתי' שפיר שמועה דאמרו פרק כל גגות דף צ"ב גפנים בקטנה מותר לזרוע הגדולה. ונראה לפרש דדיורי גדולה בקטנה דווקא הא אילו הוי מילתא דמבטל מתורת דיורין לא אמרינן דמיבטלא הקטנה מתורת דיורין. ואם היתה הגדולה יותר מבית סאתים והזרעים מבטלין אותה מדיורין והוי' כקרפף שלא הוקף לדירה דבטלה דירתה והוי קרפף יתר מבית סאתים ומותר לטלטל מהחצר הגדולה לקרפף יתר מב"ס בתוך ד' אמות שתי אמות בזו ושתי אמות בזו. אבל מהקטנה שלא נזרע בתוכה יהא אסור לטלטל לתוך הגדולה תוך ארבע אמות. דאע"ג דנפרצה למקום האסור היינו להחצר הגדולה הנזרעת שיש לה דין קרפף יתר מב"ס דכיון שנזרעה נפקע ממנה דין דירה אעפ"כ אסור לטלטל ממנה תוך ד' אמות שאין על הקטנה דין כרמלית אלא דין מי שנפרצה למקום האסור ויעוין רש"י סד"ה ושמואל אליבא דרבנן ובתוס' לעיל דף כ"ה סד"ה וכי אויר המותר כו' אע"ג דנפרצה לקרפף יתר מב"ס. כן נראה ולכן גפנים בגדולה דמש"כ לא בטלו דיורין שלה כמו דאמרו בפרק עושין פסין בסופו דנטעים לא מבטלו לה מתורת דיורין הוי כמו גפנים בקטנה דדיורי גדולה מושכין את הקטנה ג"כ. אבל כשזרע את הגדולה דזרעים מבטלין לגדולה מתורת היקף לדירה והקטנה עומדת בחשיבותה ולא פקע תורת דיורין מינה דחשיבא ולא נגררת אחר הגדולה להתבטל מתורת דיורין וכדפרישית לא נחשבת כאלו היו הזרעים גם בקטנה ואין על הקטנה תורת שדה למיחשב אותה כאלו שדה וגפנים בה. וזה נכון ואין צורך למה שנדחקו רש"י ותו' בזה אולם כ"ז דוקא אם נאמר דזרעים מבטלין גם חצר מתורת דירה. ויעוין השגת הראב"ד הלכות מעשרות פ"ד הלכה י"ד מה שהפך הגרסא בירושלמי זרע רובה פטורה. נטע רובה חייבת והביא מהך דעירובין נראה דגם דעתו הגדולה מסכמת דזרעים מבטלי גם חצר מדירה. ודו"ק.
מקום שהוקף שלא לשם דירה כו' וקירו בו בית סאה כו' שפי תקרה יורד וסותם. הנה רבנן בתו' דף צ' ד"ה אלא ב' אמות בגג כו' כתבו דתוך אכסדרה אפילו יותר מבית סאתים לא הוי כרמלית כיון דמקורה והוכיחו מהכא וזה משום דפירשו דסברת ר' זורא דאין אויר הקירוי נחשב להצטרף ליותר מבית סאתים לאוסרו בטלטול אף בלא טעמא דפי תקרה דאין כאן פי תקרה או משום דהיא פרוצה מד' רוחותיה או דאין לה פה. אבל מדברי רבינו נראה דכאן אמרינן פי תקרה בכל האופנים מורה דאי הוי כולה מקורה אסורה בטלטול והוי כמו שאמרו דף צ"ג לגבי כלאים בית שחציו מקורה וחציו אינו מקורה גפנים כאן מותר לזרוע כאן ואלו השוה קרויו אסור משום דנסתלקו מחיצות שאין כאן היכר פי תקרה כן הכא לענין טלטול מקיל דבכל האופנים אמרינן פי תקרה אבל כשמקורה כולה אסורה בטלטול ביותר מסאתים ואע"ג דבדאורייתא רה"ר המקורה מותרת בטלטול בכולה, כיון שאינה עשויה לדירה לא מועיל מחיצות שלה ביותר מב"ס כ"ש דלא מועיל תקרה שלה ופשוט. ועיי' תו' סוכה דף כ"ה ד"ה קמה קצורה יעו"ש שיש בו סכך וחשיב כמוקף לדירה ולשיטתם אזלי ודו"ק.
בכס"מ. דהא אפילו טח וכו' דהוי מיעוטא וצ"ע. נ"ב התם במהלכת על פני כל הכותל ועיין.
שהעושה מחיצה ע"ג מחיצה אינו מועיל. משום דקיי"ל כרב ששת באסור' ועוד דאיהו ורב המנונא תרי לגבי רב חסדא. ורב חסדא אמר בשבת הועיל בנכסי הגר לא קנה. וסברתו נראה כמו שפירש רי"צ בתו' גיטין דף י"ט באורך דאע"ג דדיו ע"ג דיו לאו כלום מ"מ אם כתב גט או ספר תורה שלא לשמה והעביר הקולמוס אח"כ לשמה דהואיל דאיכא חדוש דלשמה חשוב כתב עליון כתב א"כ בנכסי הגר דלמנטר הרי כבר נטורה היא בשביל המחיצות העליונות ומתוקנת כל צרכה ולא עביד מידי, אבל גבי שבת הנה במה שחידש בהנך מחיצות העליונות דמוקפין לדירה בזה הוי מחיצה מעליא כמו אם כתב לשמה ע"ג כתב בגט. ולפ"ז יתכן דאם היו מחיצות תחתונות אינן מוקפין לדירה ועשה מחיצה ע"ג לשם דירה דהועיל לענין שבת דמותר בטלטול בכל הקרפף תו הוי קנין ג"כ בנכסי הגר כמו שכתבו בתו' שם דאם כתב לשמה ע"ג גט בשבת דחייב הואיל דהועיל לענין גט דמקרי כתב ה"נ מקרי כתב לחייבו גם משום כותב בשבת אולם אנן קימ"ל דגם לענין שבת לא הועיל וטעמיה דבכתב ע"ג כתב אין כאן לפנינו הכתב הראשון אלא השני שנכתב לשמה, אבל הכא מחיצות הראשונות נשארו קיימין לפנינו ובהו לא הועיל ודו"ק.
עיין בהרב המגיד וכס"מ שהכריעו כשיטת רבינו והרי"ף דאינו צריך היכר ציר ובירושלמי מייתי דפליגי רבנן דתמן על רבנן דהכא. ורבנן דתמן המה רבותינו שבבבל סברי דא"צ היכר ציר. ואיתא בירושלמי שם הורה ר' אחי בההן דעבד צורת פתח שהוא צריך להיכנס לפנים מארבע אמות, ר' אייבון הורי כההן - והנה זה לא הוי אלא במפולש לר"ה ולא במפולש לכרמלית. וטעמו דכמו דאמר בפ"ק דב"ב דף י"ב מבוי המפולש לר"ה ובקשו בני מבוי להעמיד להן דלתות בני רה"ר מעכבין עליהן סבור מיניה הני מילי בד' אמות כו' ד' אמות הסמוכין לר"ה כרה"ר דמיין כו' וירושלמי סבר כן ולרבנן דבארץ ישראל דצורת הפתח צריך שיהא בו היכר ציר וכנו לא יהא מחוסר אלא דלת וכיון דבעינן שיהא ראוי להעמיד בציר שלו דלת תו בעי' להרחיקו מר"ה ארבע אמות שלא יהיו בני רה"ר מעכבין עליו להעמיד דלת ולכן לדידן דלא בעי' היכר ציר לא זכרוהו הפוסקים.
אסור לטלטל בה. נ"ב פירוש אף בכל השבתות כמו לעיל פרק ו' הל' כ"ג במלאכה דאוריתא ובשוגג אינו אסור אלא באותו שבת.