ואין העור כו' לעבד לשמה. דלא עדיף ממזוזה לדעת רבינו. ויעוין סמ"ג עשין סי' כ"ב ורק לענין שירטוט אמר כאמיתה של תורה דהלכה דס"ת צריכה שירטוט נסמכה על קרא דכתוב יושר דברי אמת וזה שרטוט וסרגול ולכן דריש כאמיתה על ואמת לענין שרטוט שבזה שוה לס"ת דכתיב בה וכתוב יושר דברי אמת אבל לא למידי אחרינא ולכן בעי קרא שתהא כתובה על העור ובדיו ויעוי' תוס' גיטין דף ו' ע"ב ד"ה ארי"צ ודו"ק.

אם חלקו כו' יצאו. נ"ב ולכתחלה לא כדמוכח בירושלמי. ועיי"ש בגליון הש"ס ובהשגות הראב"ד על המאור.

או מעות או מיני תבשיל כו'. אבל בגדים וכיו"ב אינו יוצא דהוי כמו שנצטוו לשמח היתום במעות מעשר ודוקא מידי דמיכל כדתניא לוקחין עגלים ומעות של פורים ומעות חזו למיקני בהו כל מילי ומטעם זה כתבו בפרק הזהב בד"ה בכל אשר תאוה כו' דחשיב פרי מפרי ובתו' סנהדרין דף מ"ח דמשו"ה לא הוי כטווי לאריג יעו"ש.

כל ספרי הנביאים כו'. עיין בהשגות. נ"ב עיין נדרים כ"ב אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא ספר יהושע בלבד כו' ויעוי' מדרש קהלת א' פס' י"ד וברש"י חולין דף קל"ז ד"ה תורת משה וכו'.