Ohr Sameach on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואם יש בו כדי לרבע ד"א על ד"א בשוה אעפ"י שהוא עגול או בעל חמש זויות. דאף ע"ג דלגבי נגעים אינו מטמא בכ"ז בית מקריא רק דאיתמעט מקיר קירות וחייב במזוזה.
ואצ"ל שאם היה ארכו יתר על רחבו. שבנגעים גם כן מטמא כיון דאיכא קיר קירות חייב במזוזה.
היה מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה. פירוש אף שאין בו ד' ע"ד בקרוי מצטרף השאינו מקורה לשיעור ד' אמות דכן אמר פתחי שימאי פטורין מן המזוזה זה דוקא כשהפתח בלא תקרה פטור אבל אם הפתח בתקרה חייב במזוזה אע"פ שהבית אינו מקורה ועיי' פ"ב מהל' שכנים ה"ו כן נ"ל בדעת רבינו.
כל השערים שהיו במקדש כו' חוץ כו'. בתוספות תמהו אמאי לא חשיב נמי לשכת בית האבן שבה היה דירה לכהן השורף הפרה וע"ש מה שתרצו. ונראה דבגמרא מפרש דפליגי בזה ר' יהודה ורבנן דרבנן סברי דירה בע"כ שמה דירה. ור' יהודא סבר לא שמה דירה. הרי דאף ע"ג דדר מדעתו כיון דהוא מוכרח להיות בה חשיב לה בע"כ ולא שמה דירה לכן נראה דגם לרבנן דוקא במקום שאנשים יכולים לבוא אליו חשוב בית, אבל לשכת בית האבן שאחיו הכהנים אינן נוגעין בו ואסור לבוא אליו איש זולתי הוא לבדו ודאי לא הוי דירה ודו"ק. ויעוי' רש"י עירובין דף ט"ו בד"ה משום דהוי דירה שתשמישה לאויר כו' יעו"ש.
בית התבן בית הבקר כו' פטורין כו'. פסק כרב שמואל ב"י דתני קמי' דרבא וכן אזלא משנתנו בפרק משוח מלחמה דדריש אין לי אלא בית בית התבן ובה"ב ובית האוצרות ת"ל אשר בנה מכל מקום הרי דצריך רבוי לרבות ור' אליעזר בן יעקב אמר אין לי אלא בית על אלו אין חוזר מהמלחמה הרי דפסיקא להו דאינן בכלל ובית והכא דריש מביתך כי היכי דלא נילף מהתם אבל הא חזינן דאינן בכלל בית וזה מוכרח כפסק רבינו.
בית שער אכסדרה וכו' פטורין מן המזוזה וכו' אם היו בתים החייבין במזוזה פתוחין למקומות אלו חייבין במזוזה. נשאלתי בבית שיש בו כמה בתים, מהם בתים שדר בהם ישראל, ומהם בתים שדר בהן עו"ג, ויש פרוזדור שנכנסין בה לבתיהם, ובהפרוזדור מונח כלים וכיו"ב אם פתח הפרוזדור חייב במזוזה. והנה בבית שישראל וגוי שותפין בו הוא מפורש ברמ"א סימן רפ"ו דפטור ממזוזה, והרשב"א פליג וס"ל דחייב מדלא מוקי בחולין ביתך למעט שותפות גוי, אמנם פה יש ספק אחר, דביומא דף י"א אמרו הני אבולי דמחוזא מ"ט לא עבדו להו רבנן מזוזה, ופרש"י שערי עיר ששמה מחוזא והיו רובן ישראל והנה אם סבר רש"י דביתך ממעט שותפות עו"ג מה לי אם מעוטו של עו"ג אינו ביתך, ואם ביתך לא ממעט מה איכפת לן שרובה עו"ג, הלא דירת ישראל עכ"פ חייבת במזוזה, ועמד ע"ז בשו"ת רעק"א. אולם דברי רש"י מוכרחים, דבירושלמי שם יומא פ"ק מ"ט דרבנן בשעריך וכי בית דירה הן התיב ר' יוסי ב"ב והתניא בשעריך לרבות שערי המדינה וכי בית דירה הן לא שבהן הן נכנסין לבית דירה, ה"נ שבהן נכנסין לבית דירה, אם כן חיובא דשערי מדינות ושערי עיירות דבהן עשוי שנכנסין בהן לבית דירה ואין חיובו מצד עצמו ואם כן תביט על מי מתייחס השער אם רובא ישראל א"כ חשבת כאילו נכנסין לבית דירות ישראל בהן, וחייבין במזוזה ומקרי בשעריך דסלק מיעוטא כמאן דליתא, דאטו אותו השער אינו נצרך לבתי ישראל ומתיחס רק אל בתיהן, אבל כי רובא עכו"ם הרי נכנסין בה לבתי דירות של עו"ג, והוי כמו שער מדינה של גוים, דאדעתא דרובא איתעבידא הך שער, וכמו דאמרו בסוף פרק כל כתבי אדעתא דרובה מחממי אדעתא דרובה מדלקי כו' ויעוי' כתובות דף מ"ה מבשעריך דממעט שערי עכו"ם תלוי בעיר שרובה גוים דתו הוי שערי גוים הרי דברובא תלוי' מלתא וכן גבי מזוזה. ודו"ק. אבל בית שעיקר חיובו מצד עצמו שהוא בית דירה אטו כי דר בה הגוי אין דירתו ממעט דירת ישראל ולא מקרי ביתך אף כי דר עו"ג אחד בין עשרה ישראלים, וזה ברור מאד. וכיון שכן לפסק השו"ע דבית האוצרות ובית העצים חייב במזוזה אם כן מה שדר בה העו"ג בתשמיש שמניח בה עצים ואוצרותיו הוי בית לענין מזוזה ותו לא מקרי ביתך דישראל אף אם עשרה ישראלים דרים בה. אבל לשיטת רבינו דפוסק דבית העצים פטור מן המזוזה דלא מקרי בית תו הוי הפרוזדור רק כמו בית שער ולא דר בה לא הגוי ולא הישראלים רק דהוי בית שער שבו נכנסין לבית דירה אם כן אם רובן הדרים בבתים ישראל הלא נכנסין בו דרך הבית שער ומקרי דמתייחס דהוי ב"ש לבתי הישראלים, וחייב במזוזה דבר תורה, וזה ברור אם לא באופן דיש חשש סכנה כמו"ש הפוסקים ודו"ק.
שהיא חובת "הכל" "תמיד". נ"ב אפילו נשים ואף בלילה.