Ohr Sameach on Mishneh Torah, Testimony Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
גרסינן בכתובות דף י"ט אלא אנוסין מ"ט אמר רב חסדא קסבר ר' מאיר עדים שאמרו להם חתמו שקר ואל תהרגו יהרגו ואל יחתמו שקר, וצריך פירוש והסבר, אטו נאמר על זה אין אדם משים עצמו רשע מה שלא מסר עצמו על קידוש שמו יתברך, ובפרט דרמ"א באה"ע סימן מ"ב הביא בשם ריב"ש דאנוסים כשרים להעיד, וחזינן בסוף פרק ב' דיבמות דלא סבר פלגינן דיבורא ואפ"ה אם גזלן לעדות אשה כשר תו מהימן, דאף לפי דבריו שהמית בעלה כשר להעיד ולא איכפת לן מה דלא פסלינן ליה על פיו כיון דלהך מילתא אין זה סתירה דהוא כשר, א"כ הכא דכשר להעיד כיון שעבר מתוך אונס מה איכפת לן אם היה כדין או שלא כדין וכבר הרגישו בזה. ולכן נראה לי כך, דהגם דהתורה פטרה אנוס ואין נקרא רשע זה דוקא כשעבר כבר, הא בעת שהעו"ג מאנסין אותו לעבוד עו"ג או בשפיכות דמים, הלא רמיא עליו מצוה דקדוש השם, ואז אם יכוהו ב"ד לקיים מצוה זו ושלא לעשות דבר זה, הלא בכל דבר שאתה יכול לכופו כייפינן ליה וע"ז נאמר מכין אותו עד שתצא נפשו, דכייפינן ליה לקיים מצות עשה דקדוש השם, וא"כ הוא עושה בידים מידי דצריך לכופו עד שתצא נפשו ואז הוא רשע למות עפ"י ב"ד, והמכוון כך, דפסולי עדות אם מודים שההלואה היה אמת מלוה גופיה מעיקרא מידק דייק, ואם תאמר שהם מעידין שלא היה כאן הלואה, ע"ז אינן נאמנין להכחיש שלא הלוהו כיון שלפי דבריהם היו פסולי עדות ואינן נאמנין לא לזכות ולא לחובה וכדאמר בהחולץ בכיו"ב, לדבריך עו"ג אתה ואין עדות לעו"ג, אלא אנוסין מ"ט הלא נאמנין לומר שלא הלוה לו כלל מעות דאנוסין כשרים, זה אינו דכיון דלפי דבריהם הם אנוסין ועשו בעת חתימתן שלא כדין הלא אז היו רשעים וכמש"ב ואינן נאמנין להכחיש המלוה, דכיון דבעת ראיה היו פסולים אע"ג שעכשיו המה כשרים מכל מקום בעינן שיהא תחלתו וסופו בכשרות, ותו כיון שנאמר שההלואה היה אמת תו חזקה דמלוה לא שדי זוזי בכדי והלוה בשטר כשר ולא מהימני ודוק: ולפ"ז אף כשלא קיים אדם מצות עשה כמו שלא עשה סוכה וכיו"ב אינו נפסל להעיד, אף ע"ג דב"ד מכין אותו עד שתצא נפשו, זה דוקא בדבר שלא עשה מעשה, אבל העושה מעשה שעל זה ב"ד מכין אותו עד שתצא נפשו שלא יעשה זאת, ברגע זו שהוא רשע למות, אבל כיון שעבר תו אינו רק אנוס ככל אנוסין דעלמא ואינו רשע כלל. והריב"ש בסימן י"א והרא"ש בכלל נ"ד לא כוונו רק מה שעברו באונס ואח"ז ראו עדות, רק שאינן נמלטין מן האונס מחמת יראה כיון שאז אינן עושין שום דבר כשרים להעיד. ובזה מיושב דברי הרשב"א ממה שתמה עליהן בתומים סימן ל"ד ס"ק כ"ג, אבל מה שראה אח"ז כשם שהוא פטור ממיתה וכל עונשין כן לא קרינא ביה רשע להפסל מלהעיד ורק בעת עשותו המעשה באונס אז הוא רשע למות ע"י ב"ד ע"י כפיה עד שתצא נפשו, כן היה נראה. אבל פשט הדברים בשו"ע מראין דהמעשה שעושה באונס אינה נחשבת למעשה כלל ולא פסול להעיד ודוק. וראיתי מש"כ בזה הש"ש שמעתא ז' פרק ה' יעו"ש כי דבריו קרובים: