Ohr Sameach on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction Chapter 26
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רבינו בספר המצות סימן שי"ז האריך לבאר שלאו זה אינו מצד המקולל שמצטער רק מצד המקלל שזה פחיתות בנפש והאזהרה שלא ירגיל נפשו לתכונה רעה מפעולות הכעס לכן אפילו חרש ואפילו עצמו לוקה יעו"ש דברי נועם, והמעיין יראה כי רבינו פירש לפ"ז דברי הגמרא תמורה (דף ג) ואימא למוציא ש"ש לבטלה מי גרע מקלל חבירו בשם ממוציא ש"ש לבטלה אנן הכי קא קשיא לן אימא מוציא ש"ש לבטלה תסגי ליה במלקות אבל מקלל חבירו בשם כיון דעביד תרתי [ר"ל שני סוגי עבירה דקא מפיק ש"ש לבטלה זהו מדברים שבין אדם למקום, וקא מצער לחבריה זהו מדברים שבין אדם לחבירו] לא תסגי ליה במלקות, ע"ז משני לא מצית אמרת דכתיב לא תקלל חרש ואב"א כו' פירוש, כיון דמקלל חרש דאינו מצטער כלל ג"כ לוקה, א"כ ע"כ הלאו אינו מצד המקולל רק מצד המקלל שגורם פחיתות ותכונה מושחתת בנפשו, א"כ אין זה מצד שנוגע לחבירו, וא"כ אם אמרת דמוציא ש"ש לבטלה לוקה הוה"ד מקלל חבירו בשם, כיון דאין זה מצד שמגיע היזק וצער לחבירו שתאמר דמשו"ה לא תסגי ליה במלקות, וא"כ תו מהיכא תיתי תאמר דמוציא ש"ש לבטלה יהיה במלקות כיון דמבעי למקלל חבירו בשם דלוקה ודוק:
שינה רבינו ולא הזכיר לשון לוקה ארבעה דלא יתכן אם התרו בו למיתה נפטר מן המלקות עיין לעיל פרק ט"ז ה"ה, ואם קלל בכנוי הרי אז אין לוקה על אביו רק משום שהוא כשאר ישראל ולכן כתב חייב משום ד' שמות, ויעוין לח"מ הלכות ממרים פרק ה' ה"ד ופשוט, ועיין רמב"ן בספר המצות מל"ת שי"ט:
נ"ב פשוט דלא גרע ממקלל עצמו דבודאי מחיל על כבודו לגבי נפשיה, ולפי מה שביאר רבינו בספר המצות דהחטא מצד המקלל לכן לא מועיל מחילה ודוק: