Ohr Sameach on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ראה לובן ואודם כאחד שורפין עליהן את התרומה כו'. אם הוא זכר הרי טמא בפעם אחד טומאת ערב וטובל ואוכל תרומה לערב ואם הוא נקיבה ומטמא באודם הרי הוא טמא נדה וטמא שבעה וא"כ אם יטבול ביום ראשון הלא לא ישרפו עליו התרומה דהוי רק ספק שמא נקיבה הוא. וצריך לומר דכיון דנטמא בודאי תו איכא חזקת טומאה עליה ולאפוקי מטומאה מספיקא נאמר דנקיבה הוא וטמא באודם שלו שבעה מספק דמוקמי ליה אחזקת טומאה ושורפין התרומה כמו על כל החזקות, וזה חדש דהספק עליו אם זכר או נקיבה ובכ"ז מוקים ליה בחזקת טומאה ויעוין מש"כ בהלכות שחיטה: ומש"כ רבינו אין חייבין על טומאת מקדש וקדשיו דאיתקוש להדדי בכל מילי וכן אמרו בסוף פ"ז דנזיר כל טומאה שאין הנזיר מגלח כו' על ביאת מקדש ובתוספתא פירשו דהוה"ד לענין קדשים. מסברתינו היה נראה דאם ראו לובן ואודם כאחד כיון דלענין מקדש וקדשיו המה מותרין דמותרין כשהן מחוסרי כפורים לאכול בקדשים כמו דאינן משתלחין בטומאתן ממחנה לויה, וא"כ אין דין טמא להם בקדשים ומקדש, וכמו דכתיב מזכר ועד נקבה תשלחו פרט לטומטום ואנדרוגינוס ולא קרינא בכפרתן וכפר מטומאת זובה לכן אינן צריכין להביא קרבנות זב וזבה דאינן מחוסרי כפרה ולאו בני כפרה, וכן כי ראו לובן לבד או אודם לבד ג' פעמים לא מביאים קרבן על הספק כנ"ל, ואולי זה טעם דפטרתן התורה דאל"כ יהיו מביאין תמיד קרבן דאינו נאכל מספק, אמנם באמת כתב רבינו להיפך בהלכות מחו"כ פ"ג ה"ז לפיכך אם היה אחד מהם בעל ג' ראיות כו' מביאין קרבן ואינו נאכל, ומאן ספין ומאן רקיע לבוא אחריו, ודוק:
כמשקין טמאין שאין מטמאין אדם אבל מטמאין כלים. פירוש שאין מטמאין אדם במגע רק על ידי שתיה ברביעית וזה פסול הגויה ומשקין טמאים מטמאין כלים במשהו ולקמן פרק ז' מאבות הטומאה לא זכר רבינו שיעורא דרביעית כלל דאפילו במשהו מטמא וכן בפרק י' מטומאת אוכלין הלכה ח' עיי"ש. אלא בפרק ח' מאה"ט זכר שיעור שתיה לפסול הגויה ברביעית וכן מוכח מדברי רבינו בהקדמה לפירוש המשנה והיא שיטת ריב"א בתוספות פסחים י"ד ד"ה דאיכא משקין בהדי בשר והא דאמרו גבי יין נסך דמטמא ברביעית דעשאום כמשקין טמאים אינו לטמא במגע אלא בפסול גויה אם שתה ברביעית ולכן בפרק ששי מאה"ט הלכה ח' כתב רבינו סתם יינן של עו"ג כו' כשאר כל משקין טמאין הוא לטמא במגע כלים ואוכלין אף בכל שהוא ולפסול הגויה הוא ברביעית וכן מפורש בתוספתא הנדפס מכת"י צוקקער מאנדל זבים פרק ה' יין שראה את הגוי שהוא מנסכו אם יש בו כזית מטמאין טומאה חמורה ואם לאו אין מטמאין אלא טומאת משקין פירוש אם אין בו כזית אינו מטמא רק טומאת משקין טמאים לטמא כלים ואוכלין בכל שהוא ואינו מטמא במשא ואינו מטמא אדם וכ"ח ושאר יינו של גוי אעפ"י שאסר משום נסך אין טמא אלא טומאת משקה בלבד פירוש כדין משקין טמאים וזה מפורש כשיטת רבינו דבמגע משקין טמאים אין שיעור דרביעית וכן שיטת הריב"א.
כיחו וניעו ורירו ומי האף שלו הרי הן כרוקו לכל דבר. פסק רבינו כר' יוחנן דאף בנגררין דרך החוטם ורב פליג ואמר בנגררין דרך הפה שא"א למי האף בלא צחצוחי רוק, וצ"ע דבשכבת זרעו שא"א בלא צחצוחי רוק פירש המרדכי דמשו"ה לא בטל משום שמתחלת ברייתו הוא מעורב, משא"כ כאן שמן האף הן יוצאין בלא רוק רק הואיל ונגררין דרך הפה מתערבין עם צחצוחי רוק א"כ ליבטל בהן הרוק. ואולי משום דרב אזיל לטעמו דסבר מין במינו לא בטל כר"י דלא שאני ליה בין איסור לטומאה כדאמר פרק תינוקת (דף ע"א) גבי דם תבוסה לכן נטמאין ביוצאין דרך הפה ודוק: