עם הארץ שאמר לחבר צא ולקט לי תאנים מתאנתי אוכל מהן החבר עראי ומעשרן דמאי. הנה בפי' ר"ח הגירסא כן היא. ובמלא לך כלכלה זו אוכל מהן עראי ומעשרן ודאי ונראה דהגרסא דווקנית היא ומה שטען רש"י שאינו יודע כמה לוקט לפי מה שמבואר סוף פרק כל הגט היה דרכן להניח פירות כדי לעשר על מה שיצטרך לעשר [עיי' פ"ז הל' ד' לעיל] לכן כשיגמור ללקט התאנה יהא הכל מעשר כפי מה שיודע שהתאנה הזו עושה לכן לפי זה נמצאת הסברא מהופכת דכשנותן לו במתנה ללקוט תאנים אז אם יצטרך החבר לעשר [וכדרך חבר מן המוקף] הלא גם המעשר יהי' על חשבון בעל התאנה עם הארץ לכן ניחא לי' לעם הארץ דאיהו עביד מצוה ומכוין שיהי' מעשר גם על מה שלקט החבר אבל במלא כלכלה זו תאנים דהוי מדה ידועה ואם החבר יעשר יהי' הכל משלו מהיכי תיתי יתרום ויעשר עם הארץ בעל התאנה על כלכלה שלקט החבר יעשר ויתרום משלו היינו מן הכלכלה דהא הוי חבר ומעשר מה שהוא אוכל ומוכר לכן מעשרן החבר ודאי וזה ברור והיא גירסת רבינו [ויעוי' מש"כ לעיל פ"ב הל' ב' סוף ד"ה והנה ודו"ק].