כתברבינו ברוך בר שמואל מארץ יון זצ"ל דכל הני בעיות כולהו סלקו בתיקו ראית ליה קרקע. וכן כתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל דכל תיקו דממונא לחומרא לתובע וקולא לנתבע:

[שם] בעאמיניה הילל מר' עלה ארז ביניה' לאחר מכירה מי הוי הפסק ולא יקנה קרקע עלה ברשות לוקח קאי דכיון דמעיקרא לא היה שום הפסק קנה קרקע וכיון דקנה קרקע ארז שלו דבקרקע שלו גדל. אלא היה ארז ביניהם בשעת מכירה א"ל קנה וקנה וגם הארז קנה לו כדתני לעיל ואת האילנות שביניהם. כיצד היו עומדין נטועין הג' אילנות שביניהם מד' אמות עד י"ו דקנו קרקע רב אמר כשורה והוי ד' אמות עד י"ו בין כל אחד ואחד. ר' יוחנן אמר כחצובה פי' קנקן שיש לו ג' רגלים אחד כנגד אויר שתים. מ"ד כשורה כ"ש כחצובה דאין קרקע ראוי לחרישא ולא שייר לעצמו ומ"ד כחצובה אבל כשורה לא מ"ט משום דמזדרעא. מתקיף לה רב המנונא ולמ"ד כחצובה אלא מעתה זבין תלתא היני רומיית' הכי נמי דיש לו קרקע הואיל ולא מזדרעא ביניהם פי' סנאים גדלים כחצובה ואי נמי כשורה נמי לא מיזדרעי בינתיים שדואגים ללכת בסמוך להם מפני שנועצים בגוף ומכאיב. א"ל מי דמי הנך היני דומיית' לא חשיבי ואנן תרתי בעינן חשיבותא דאילנות והוא דלא מיזדרעא: