[שם ע"ב] אמררבא הניח אבן על פי הבור והשלימו לעשרה באנו למחלוקת ר' ורבנן. לרבנן אחרון חייב בין למיתה בין לנזקין. לר' אחר אחרון למיתה אחר שניהם לנזקין. בעי רבא טם טפחו החופר בור תשעה ואחרון השלימה לעשרה וחזר אחרון זה וסתם ומילא עכר אותו טפח שהוסיף או שהניח אבן על פי הבור והשלימו לעשרה וחזר והסיר את האבן מהו מי אמרינן מאי דעביד הא שקיל ליה וראשון חייב לנזקיו או דילמא נסתלקו להו מעשה ראשון וקיימא ליה ברשותיה והויא ליה בור תשעה האחרון חייב מיהא בנזקיו מהו תיקו:

[שם] אמררבה בר בר חנה אמר ר' יצחק בר שמואל בר מרתא החופר בור שמונה ומהן שני טפחים מים חייב מ"ט כל טפח דמיא כתרי דיבשא דמי. איבעיא להו בור תשעה ומהן טפח אחד מים מהו מי אמרינן כיון דלא נפישי מים לית בהו הבלא או דילמא כיון דעמיק טפי אית ביה הבלא. בור שבעה ומהן שלש טפחים מים מהו מי אמרינן כיון דנפישי מיא טפי אית ביה הבלא א"ד כיון דלא עמיקא לית ביה הבלא תיקו:

[שם] בעאמיניה רב שיזבי מרבא אחד החופר בור עשרה ובא אחר והרחיב את פיו מהו. א"ל הרי מיעט הבלא ותבא לו ברכה. א"ל אדרבא הרי קירב היזקא שמיעט מקום מעמד הרגלים ושמא לא היה הולך השור עד מקום פי הבור שבתחילה. אמר רב אשי נחזי אנן אי בהבלא מיית הרי מיעט הבלא ואי בחבטא מיית הרי קירב היזקא. איכא דאמרי אמר רב אשי נחזי אנן אי מהאי גיסא דרויח נפל הרי קירב היזקא ואי מאידך גיסא נפל הרי מיעט הבלא: