ולאדמיא למשאיל מקום לחבירו להגדיש גדיש שעורין והגדיש חטים דאמרן לעיל דאינו משלם אלא דמי שעורין. דמבעיר לאו מזיק בידים הוא אלא פושע כדכתיב כי תצא אש מעצמה. אבל הכא פשעה בו שלא שמרתו כדרך השומרי' אבל אבדה משלמת של כסף משום דאמרה ליה נטירותא דכספא קבילית עלי נטירותא דדהבא לא קבילית עלי:

[שם] אמררבא מילתא שמיע לר"י ולא ידענא מאי היא. אמר שמואל ולא ידע אבא מילתא דשמיע ליה לר"י דמחייב אנזקי טמון באש עשו תקנת נגזל באשו כי היכי דתקון רבנן לנגזל לישבע כמה גזלו ויטול במסכת שבועות ואלו נשבעים ונוטלין השכיד והנגזל. כך תקנו באש שישבע ויטול כמה הטמין ויטול:

[שם] בעיאמימר עשו תקנת נגזל במסור או לא. אליבא דמ"ד (דאמר) לא דיינינן דינא דגרמי לא תיבעי לך דהא לא דיינינן דינא דגרמי במסורות. אלא למ"ד דיינינן עשו תקנת נגזל במסור דמשתבע ושקיל או לא. לא ידענא מאי תיקו. כתב רבי' יצחק אלפסי זצ"ל כגון שיש עדים שמסר אותו ואיבד את ממונו אבל אינם יודעים כמה איבד לו מי עשו תקנת נגזל במסור ומשתבע ושקיל או לא תיקו. וכל תיקו דממונא לקולא עכ"ל. ובפר"ח זצ"ל כתב וקיי"ל כל תיקו דממונא לקולא ולא מישתבע ולא שקיל מידי עכ"ל: