Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתברבינו יצחק אלפסי זצ"ל ולא איפשטא בעיין. הילכך מלוה ע"פ לא גביא מיניה דבעל ואיהו הוא דאפסיד אנפשיה דלא איבעיא ליה לאוזפי בלא שטרא וכן פסק רבי' שמואל זצ"ל בשלחי שמעתין דבעל לוקח הוי:
[דף פ"ח ע"א] אימיהדרב שמואל מאקרוניא הוה נסיבה לר' אבא כתבינהו לנכסי לרב שמואל בר אבא בתר דאינסביא לר' אבא. בתר דשכיבא אזל רב שמואל בר אבא קמיה דר' ירמיה בר אבא ואוקמיה בנכסיה אזל ר' אבא אמרה קמי' דר' הושעיא אזל רב הושעיא אמרה קמיה דרב יהודה א"ל הכי אמר שמואל האשה שמכרה בנכסי מלוג שלה בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות. אמרוה קמיה דרב ירמיה בר אבא אמר להו אנא מתנית' ידענא דתניא הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו האב אינו יכול למכור מפני שהן כתובין לבן והבן אין יכול למכור מפני שהן ברשות האב. מכר האב מכורין עד שימות. מכר הבן אין ללוקח עד שימות האב כי מיית האב מיהא אית ליה ללוקח ואע"ג דמת הבן בחיי האב דלא אתו נכסיה לידיה דבן. וכרשב"ל דאמר לא שנא מת האב בחיי הבן דלא אתו נכסיה לידיה דבן ל"ש מת הבן בחיי האב דלא אתו נכסיה לידיה דבן קנה לוקח. אהדרוה קמיה דרב יהודה אמר להו הכי אמר שמואל זו אינה דומה למשנתינו משום תקנת אושא דאמר ר' יוסי בר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה נכסי מלוג שלה בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות: