והילכתאצריך למיקני מיניה. ואי לא קני מיני' דבורא בעלמא היא ויכול לומר לא אשנה מן המנהג. אמר איזיל ואייתי זוזי לא אכיל פירש"י זצ"ל א"ל איזיל ואייתי זוזי ואשלם לך ומעתה אל תאכל פירות עוד לא אכיל הואיל והמעות מוכנים לו לא נתנו רשות להיות שומט ואכיל ואאתרא דמסלקי קאי:

[שם] אמראיזיל ואטרח ואייתי זוזי רבינא אמר אכיל ומר זוטרא בריה דרב מרי אמר לא אכיל. והילכתא לא אכיל:

[שם] רבכהנא ורב פפי ורב אשי לא אכלי בנכייתא. רבינא אכיל בנכייתא. אמר מר זוטרא מאי טעמא דמאן דאכיל מידי דהוה אשדה אחוזה. אמרה תורה לפדותה מן ההקדש לפי השנים שעד היובל סלע ופונדיון לשנה כפי חשבון חמשים שקלי כסף לזרע חומר שעורים לארבעים ותשעה שנות היובל אע"ג דאכיל פירי הקדש טובא ששווין פירות של כל השנה הרבה פריק להו בארבע זוזי דהיינו סלע הכא נמי לא שנא דהא חזינן דהיכא דיורד לספק ונותן מעות סלע לשנה ספק יהיו בה פירות. ספק לא יהיו בה פירות הוו זביני מעיקרא ומיפרקי בהכי. ומאן דאסרי' אמר שדה אחוזה הקדש הוא ורחמנא אוקמיה אפדיון. ואמר מסתליקנא דפסקינן הילכתא דצריך למיקני מיניה. פר"ח זצ"ל וכן הלכה. וה"מ למאן דשרי בנכייתא כרבינא. אבל רב כהנא ורב פפי ורב אשי אסרי. ובין בנכייתא ובין בקיצותא אסור וכל משכנת'. וקיימא לן כרב אשי דאפי' לגבי רבינא הילכתא כרב אשי ורב אשי לא שרי אלא במשכנתא דסורא דשכירות הוא ולית בה הלואה כלל. דכתבי הכי במישלם שניא אלין תיפק ארעא דא בלא כסף. עכ"ל:

[דף ס"ח ע"א] אמררב אשי אמרו לי סבי דמתא מחסיא סתם משכנתא שתא. למאי נפקא מינה דאי אכיל שתא מצי מסלק ליה ואי לא לא מצי מסלק ליה פי' רש"י זצ"ל ואפילו באתרא דמסלקי: