פר"חזצ"ל דפרקי' לטעוניה בגוה כגון שמכר סחורה שיש לו בספינה לאדם אחר ויצא המוכר ונכנס במקומו בספינה הקונה יש לו תרעומות עליו כלו' שמא זה הקונה אדם קשה. אי נמי עד שיצא זה ויכנס זה צריך להוסיף חבל בקשר הספינה עכ"ל. וזה לשון רבינו יצחק אלפס זצ"ל דזבניה לטעוניה לאינש אחרי' איהו וסליק אידך בדוכתיה דשקיל לההוא פלגא דאגרא דפש ליה מההוא אחרינא דסליק בדוכתיה האי הוא דאית ליה עליה תרעומות ומשום שינוי דעתא. עכ"ל:

[שם] ת"רהשוכר את החמור שוכר מניח עליו כסותו ולגינו ומזונותיו של אותו הדרך. מיכן ואילך חמר מעכב עליו. חמר מביא עליו תבן ושעורים של אותו היום. מיכן ואילך שוכר מעכב. היכי דמי אי דלא שכיח למיזבן שוכר נמי לא ליעכב ואי דשכיח למיזבן חמר נמי ליעכב אשוכר שלא יניח עליו אלא מזונות של יום אחד. אמר רב פפא לא צריכא דשכיח למיזבן מאונא לאונא שוכר לאו דירכיה למיטרח חמר דירכיה למיטרח: