וכןכתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל דליתא להא דשמואל דהא איתותב לעיל בההיא פירקא ועוד דר' יוחנן פליג עליה וקיי"ל דר' יוחנן ושמואל הלכה כר' יוחנן. עכ"ל:

[שם] אמרר' אבהו א"ר יוחנן המוצא שטר חוב בשוק אף על פי שכתוב בו הנפק לא יחזיר לא מיבעיא היכ' דלא כתיב ביה הנפק דאיכא למימר כתב ללות ולא לוה אלא אפי' דכתב ביה דמקויים לא יחזיר דחיישינן לפרעון. איתיביה ר' ירמיה לר' אבהו כל מעשה בית דין הרי זה יחזיר לבעלים א"ל ירמיה ברי לא כל מעשה ב"ד שוין אלא שהוחזק כפרן פעם אחרת לפיכך אינו נאמן לומר פרעתי ובההיא תנן יחזיר. אי משום דהוחזק כפרן חדא זימנא תו לא פרע כלל אלא אמר רבא מתני' בשטרי חלטאתא שטר שכתבו ב"ד למוציא שטר על חבירו וחייבוהו לשלם ולא שילם וירדו לנכסיו ושמאו לבעל חוב אחת מהם וכתבו לו שטר שעל פי ב"ד באה לו ושטרי ארדכתא שלא מצאו לו עכשיו נכסיו וכתבו לו שירדוף לחזור אחר נכסיו ואם ימצא יגבה. אדרכתא לשון רודף ומשיגו כמו פרסא בחלא ולא אדרכיה ובלשון המקרא מנוחה הדריכוהו:

[שם] אמררב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אמרו לו צא תן לו שפסקו לו דינו כל כך שציוו לו עליו לתת לו ואמר לאחר זמן פרעתי על פי בית דין נאמן ובשבועת היסת אם בא מלוה לפנינו לכתוב לו אדרכתא למחר או ליומא אחרינא אין כותבין ונותנין לו. חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתיו אינו נאמן לישבע אלא שכנגדו נשבע ונוטל דכיון דתחילה הוצרך לתובעו לדין אין דרכו למהר לפרוע עד שיפסקו לו פסק גמור. ורב זביד משמיה דרב נחמן אמר בין צא תן לו בין חייב אתה לו ואמר פרעתי נאמן. בא מלוה לכתוב לו למחר או ליומא אחרינא אין כותבין ונותנין לו. פר"ח זצ"ל כרב זביד: