**פי'**רבי' שמואל זצ"ל כולן צריכין טבילה לאחר הדחה והגעלה וליבון. אבל מקמי הגעלה וליבון לא סלקא להו טבילה ודומה למי שטובל ושרץ בידו שלא עלתה לו טבילה עכ"ל. וכולן צריכין טבילה בארבעים סאה. ואפי' כלים קטנים לא סגי להו במקוה דרביעית. אלא בעו ארבעים סאה כדאמ' בפ' שלשה מינין בנזיר והא איכא רביעית דמקוה. ומשני בר מההיא דבטלוה רבנן. אמר רב נחמן אפילו כלים חדשים במשמע דהא ישנים וליבנן כחדשים דמו ואפילו הכי בעו טבילה. מתקיף לה רב ששת אי הכי אפילו זוגין דסרבלין נמי דהיינו מספריים שגוזזין בהן בגדי צמד. הואיל וגזירת הכתוב הוא ולא משוס פליטת איסור. דהא חדשים לא בלעי ומצרכת להו טבילה. א"ל רבה כלי סעודה אמורין בפרשה דהא כתיב כל דבר אשר יבא באש ואין דרך להשתמש ע"י האור אלא כלים של צורכי סעודה ובהנהו כתיב וטהר דהיינו טבילה:

[שם] רביצחק בר יוסף זבן מנא דמדרא מגוי פי' אדמה וצפיעי בקר מעורבין ועושין מהם כלים סבר לאטבולי א"ל ההוא מרבנן ור' יעקב שמיה לדידי מיפרשא לי מיניה דר' יוחנן כלי מתכות אמורין בפרשה בכלי גוים לענין טבילה. דכתיב את הזהב ואת הכסף: אמר רב אשי הני כלי זכוכית הואיל וכי נשתברו יש להן תקנה על ידי התכה ככלי מתכות דמו ובעו טבילה: