כתבתיבליקוטיי תניא בספרי המטביל סכין צריך להעביר חלודה. ועיינתי בסיפרי בפרשת מדין ולא מצאתיו. ושמא בסיפרי זוטא הוא. מיהו אפילו לא מיתניא סברא גדולה היא. סכין חדשה שהעלתה חלודה שצריך להעבירה משום חציצה ואחר כך להטבילה. ואם הטביל כך כשהיא חלודה לא עלתה לה טבילה אותן דלאים שמגרופות שלהם של ברזל או של שאר מתכות. ראיתי שמצריכין להם טבילה כרבנן דפליגי אדר' נחמיה בפ' במה אשה יוצאת דתניא היא של מתכות וחותמה של אלמוג טמאה. היא של אלמוג וחותמה מתכות טהורה. ר' נחמיה אומר בטבעת הולך אחר חותמה. בעול הלך אחר סמלוניו. בקולב הלך אחר מסמרותיו. בסולם הלך אחר שליבותיו. וחכמים אומרים הכל הולך אחר המעמיד ומסתמא הלכה כחכמים מעתה האי דלי שמגרופותיה של מתכת הרי המתכת מעמידו והלך אחריו וצריך טבילה. מיהו י"ל שיש חילוק בין טבילה לטומאה. דאע"ג דלענין טומאה אזלינן בתר מעמיד לענין טבילה אזלי' אחר כלי במה שהוא משתמש ועיקר כלי של עץ הוא. הילכך לא בעי טבילה. ומדברי רבינו שמואל זצ"ל יש לי ללמוד כן שכתב שהריחיים של פלפלין צריכין טבילה שהריחיים עיקר והעץ טפל להם ואע"פ שהעץ מעמיד אותם. הכא נמי אע"פ שהמגרופיות מעמידות אותו מ"מ הדלי הוא עיקר. והוא של עץ: