953 / (תענית ג:) / נפוותא ו"ן / [van] wan / רחת ראה לעיל מס' 448. ✭ winnowing shovel

954 / (תענית ג:) / גילהי דליליא אישלושירנ"א / [] esluserne / ברק לילה לא פענחו בלונדהיים, והדבר מתמיה, כי המלה (luiserne, lucerne) luserne בהוראת "אור, מנורה, דבר המאיר" שכיחה, והקדומת es- (לטינית ex-) מובנת כשמדובר באור פתאומי הבוקע בחושך הלילה. גרסת כתבי היד: אישלושנר"א, אישלושרנ"א; והגרסה שבדפוסים: אישלושטר"א היא, כפי הנראה, משוחזרת – לפי האיטלקית (כך חירם פרי בק"ס ה', תרפ"ח, ע' 225). ר' מילונו של לוי (מס' 56) הקושר את המלה ללעז אישלויד"א esloide, כמו לעיל מס' 89. ✭ lightning, a flash in the night

955 / (תענית ה:) / יגמל דישיבירי"ר / deseverer / לגמול (ילד) ✭ to wean (a baby)

956 / (תענית ז:) / צלול קלי"ר / cler / בהיר, צלול ר' מילונו של לוי (מס' 226). ✭ clear, lucid

957 / (תענית ח.) / דה"מ משתכין אליו רידויל"א / redoile [redoille] / חלודה ראה לעיל מס' 200. ✭ rust

958 / (תענית ט.) / יבלו דולורינ"ט / [dolorent] dolorent / כואבים מקרה חריג של פועל בצורה מוטית (הווה נסתרים), אלא אם כן צריך לראות כאן בינוני פועל. ✭ painful

959 / (תענית יא:) / גומל שיברי"ר / sevrer / לגמול ההבדל בין sevrer ובין desevrer (לעיל מס' 955) הוא כפול: א) sevrer מייצג כנראה לשון מאוחרת, שבה נפלה ה – e האמצעית; ב) הקדומת de- מורה על ניתוק והולמת יותר תינוק המנותק מאמו המינקת מאשר אדם המתנזר ממאכל. ✭ to wean

960 / (תענית יב.) / מתנמנם שומייליי"ר / someilier [someillier] / לחטוף תנומה קלה, לנמנם ר' מילונו של לוי (מס' 745). ✭ to take a nap

961 / (תענית יב:) / אפנתא אישקרפי"ט / escarpet / נעל קלה בלונדהיים מהסס, אם לכתוב escarpet או escharpet (אישקרפי"ט). במקורות אחרים של ימי-הביניים מוצאים באותה משמעות eschapin (אולי מהשורש הגרמני scaf, סירה), בצרפתית של היום escarpin. אך מוצאה של escarpin מהאיטלקית (escarpa, נעל); ונראה, כאילו נפגשו שני גזרונים שונים והגיעו לאותה משמעות. ראה לעיל מס' 651. ✭ a light shoe

962 / (תענית יג.) / משומם אישטורדי"ץ / estordiz / המום רש"י מפרש כאן את המשך הפסוק (עזרא ט', ד'), שרק תחילתו הובאה בדפוסים: "…על מעל הגולה ואני יֹשֵב משוֹמֵם עד למנחת הערב: (ה') ובמנחת הערב קמתי…", ר' מילונו של לוי (מס' 430). ✭ shocked, astonished

963 / (תענית יג.) / נתר קרייד"א / creide / גיר ✭ lime

964 / (תענית יד.) / חיכוך אישקלפיישו"ן התחממות (כלומר: חום, קדחת) / [eschalfaison] eschalfeison רק בכתב-יד אחד כתוב בתחילת דה"מ "חיכוך: איקלפישו"ן בלע"ז". ייתכן, שכאן מדובר בצורה מסוימת של התחממות, והיא דלקת העור. ✭ heating up (high temperature, fever)

965 / (תענית טו.) / מכבש פריש"א / [presse] prese / מכבש ראה להלן מס' 1105. גם כאן המלה נתפסת במשמעותה הכללית, כדי להסביר את הביטוי "דברי כבושין", שהם דברים הלוחצים על הלב. ✭ (a) press [pressure (morally)]

966 / (תענית יט.) / מתחטא פורפיי"ש / forfeis [forfais] / אתה מרע, מתנהג שלא כהוגן רש"י רוצה למנוע את הבנת "מתחטא" כהוראתו המקראית, כלומר מיטהר. לגבי המשך הפירוש, ברור, שאינו שייך לדה"מ הזה. צריך לפסק: "בלע"ז: ישמח אביך. ואמך ותגל יולדתך:". כפי הנראה הפסוק היה מקוטע בגוף התלמוד ורש"י השלים אותו. אולי ראה לנחוץ להביא את סוף הפסוק, כי "שלושה שותפים באדם" (נידה לא.), ואם כן, אחרי שהוזכרו האב והאם, הגורם השלישי – "יולדתך" – רמז להקב"ה. ✭ you're doing wrong, behaving unfairly

967 / (תענית יט:) / אסכרא בו"ן מלנ"ט / bon malant / פצע חמור ראה לעיל מס' 5. ✭ a serious wound

968 / (תענית כ.) / נקדרה פירטוצי"ר / pertucer / לנקוב, לעשות חור בלונדהיים מביא את ההשערה, שלפנינו מלה איטלקית פירטוצ"ר pertucar (היום: pertugiare), כי הגרסאות בכתבי-היד חסרות יו"ד לפני הרי"ש. ✭ to puncture

969 / (תענית כ.) / עתר פורק"א / forche / קלשון ✭ pitchfork, hayfork

970 / (תענית כ.) / נעתרות אינקרי"ש / [encres] encres / מכבידים ראה להלן מס' 2422. ✭ to burden

970א / (תענית כא.) / מכסה וייל"א / weile / מפרש לעז זה נשכח אצל בלונדהיים. העיר לי על כך ר' אפרים יעיר מטירת צבי. ובדקתי בשני כתבי-יד של בית המדרש לרבנים באמריקה בניו-יורק, וכן בדפוסים ראשונים (סונצינו, בומברג, עין יעקב משאלוניקי), ובכולם מופיעה הצורה העברית מלשון חכמים – ומלשון ימינ – וילו"ן, הנראית לי תיקון סופר, במקום הלעז המקורי, שהיה כפי הנראה וייל"א (בצרפתית של היום voile, מלטינית velum, כמו וילון). ✭ a sail

971 / (תענית כא:) / מרא פושוי"ר / [fossoir] fosoir / מכוש ראה לעיל מס' 70. ✭ pick-ax

972 / (תענית כא:) / זבילי פיל"א / pele / את-חפירה (כלומר כף שטוחה בעלת ידית ארוכה) בלונדהיים משער, שהגרסה הנכונה היא אולי פילי"ש peles בריבוי. ✭ shovel, spade (a flat blade with a long handle)

973 / (תענית כא:) / קרנא וינטוש"א פתח-אוורור / [ventose] wentose בצרפתית של היום יש שני שמות-עצם ventouse (שניהם גזורים מ – vent, רוח [מצויה]), אחד, השכיח יותר, הוראתו "כוח-רוח", וזה, השכיח פחות, הוראתו כנ"ל. ✭ air-hole, vent

974 / (תענית כא:) / בסתרקי טרפי"ד / traped / שטיח ראה להלן מס' 1101. ✭ carpet

975 / (תענית כב.) / עריסה בריצו"ל (בירצו"ל?) עריסה / bercol (bercol?) הספק בין שתי הצורות נובע דווקא מהעובדה, שבמקורות אין יו"ד בכלל. ✭ crib, cradle

976 / (תענית כב.) / אגם מריש"ק / maresc / בִּיצה, מקווה מים רדודים ✭ marsh, a shallow body water

977 / (תענית כב:) / איניבא לינטר"א / lentre / ביצת-כינים הגרסה שבדפוסים מאז דפוס סונצינו (לינדינ"א) מושפעת מהאיטלקית lendine. ✭ nits

978 / (תענית כג.) / כמהין ופטריות בוליי"ץ / boleiz / פטריות ראה לעיל מס' 371. רש"י מסביר בלעז הזה רק את המלה השנייה "פטריות", אולם, מאחר שאין כאן חשיבות להבדל בין כמהין לפטריות, לא הקפיד להבליט את המלה השנייה. ✭ mushrooms

979 / (תענית כג:) / גואלקא טשק"א / tasche / שק ✭ sack, bag

980 / (תענית כד.) / פירא דכוורי ויביי"ר / [vivier] wivier / ברכת-דגים ראה לעיל מס' 867. מצוי רק ברש"י ש"עין יעקב". ✭ fishing pond

981 / (תענית כד:) / כובשת שול"ץ / solz / כיבוש (מאכל במלח) המלה הצרפתית, מקורה בגרמנית Sulze (מי-מלח לכיבושים, מורייס) מלשון salz (מלח). אולם כאן תפס כנראה הפרשן רק את המושג של כיבוש, כי מדובר בכיבוש מתוך ייבוש, ולא במי-מלח. ✭ pickled with salt

982 / (תענית כד:) / דייסא טריי"ש / trijes / דייסה המלה, שאינה מצויה במילונים לצרפתית עתיקה, קשורה כפי הנראה עם הגזרון הלטיני tritiare (למעוך, לכתוש). ✭ porridge

983 / (תענית כה.) / אגנא מיי"ץ / [maiz] meiz / ערבה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים) מצוי רק ברש"י שב"עין יעקב" (ראה לעיל מס' 597 ולהלן מס' 2002). ✭ tub, container (the part of the winepress where the grapes are laid)

984 / (תענית כה.) / מסא פיל"א / pele / את-חפירה (כלומר כף שטוחה בעלת ידית ארוכה) ✭ shovel, spade (with a flat shovel and a long handle)

985 / (תענית כה.) / מרדה פושוי"ר / [fossoir] fosoir / מכוש מצוי רק ברש"י שב"עין יעקב", ואינו סביר. בלונדהיים מביא בהערתו את המלה המתפרשת בגרסת "מרא" (אולי טעות דפוס במקום "מסא" שבתלמוד), אבל בדפוסי "עין יעקב" הדה"מ הוא "מרדה". ראה לעיל מס' 70. ✭ pick-ax

986 / (תענית כה.) / מרדה פיל"א / pele / את-חפירה (כלומר כף שטוחה בעלת ידית ארוכה) ✭ shovel, spade (with a flat blade and a long handle)

987 / (תענית כה:) / סדן טרונ"ק / tronc / גזע (עץ) ✭ (tree) trunk

988 / (תענית כה:) / ברך קולטר"א / coltre / קנקן של מחרשה (היתד הפולחת את הקרקע) ✭ ploughshare (the blade that slices the earth)

989 / (תענית כז:) / אסכרה אישטרנגילו"ן / [estranguillon] estrangilon / דלקת השקדים ראה לעיל מס' 742. ברש"י שב"עין יעקב" כתוב בדה"מ "ברביעי על אסכרה": "שקורין אשטרוללו"ץ [שיבוש של אישטרנגילו"ן] בלע"ז דכתיב ביה יהי מאורות ברקיע השמים ופירשו בירוש[למי] משום דכתיב ביה יהי מארת וכיון שהוא חסר משמע מארה". ✭ tonsillitis

990 / (תענית כח.) / עלי פילו"ן / [pison] pilon / עלי לכתישה לפי בלונדהיים הלעז הזה, המצוי רק ברש"י שב"עין יעקב", הוא המלה הספרדית pison, אבל נראה לי, שמותר לתקן ולקרוא pilon כמלה הצרפתית, המתועדת מהמאה הי"ב. ✭ pestle

991 / (תענית כט:) / דורסין פולי"ר / foler / לדרוך (לשם כיבוס) ✭ fulling; cleansing and thickening a cloth by pressing, treading and other processes

992 / (תענית כט:) / גיהוץ לישקיי"ר / lischier / לגהץ ✭ to iron, press

993 / (תענית לא.) / קופס[א] אישקרי"ן / escrin / קופסה (בעיקר לתכשיטים) ✭ (jewelry) box